המכר של מדרום אמריקה מנסה להסביר לי מדוע עדיף לגור ביבשת שלו ולא במערב. מה הוא אומר: “החיים במערב לחוצים פי כמה מאשר במדינות הלטיניות, זה ברור. אני מדבר על הכלל. אדם צריך לעבוד קשה כדי להתפרנס, מה שלא צריך פה עבור אדם כמוני שבא עם סכום כסף מסוים ולא צריך להיות מודאג כלכלית. אגב, גם אתה כמובן צריך לעבוד לא מעט או קשה, תלוי בהגדרה. כל אחד עושה מה שמתאים לו. אני עצמי לא הייתי עובר לחיות במדינה מערבית ועובד שם קשה. זה לא בשבילי. אני מבהיר מראש שאני לא אומר את זה בנימת ביקורת עליך. זה פשוט לא מתאים לי. אני לא אהגר למדינה אחרת כדי לעבוד קשה יותר מכפי שעבדתי בישראל. היגרתי כדי לשנות לחלוטין את אורח חיי, לחיות בקלות ובנינוחות ובלי לחץ ולהגשים כמה מטרות וחלומות שהיו לי, ואני עושה את זה גם בימי מגפה”. אם כן ידידי הלטיני שכח את מה שהוא מספר לי כל הזמן על המדינות הלטיניות שלו: מדובר במדינות עניות שברובן הדיקטטורות שולטות, בלגן ושחיתות אינסופיים. במדינתו אפילו את התרופות גונבים ואחר כך מוכרים אותן בשוק שחור. הוא לא מפסיק להתלונן על השכנים המרעישים, על רעש קבוע מהרחובות ובקיצור אין דין ואין דיין.
האיש הלטיני מספר לי כי הוא גר במקום יפה עם הרבה טבע נהדר ולי זה נשמע ממש כמו וונקובר. הוא מזכיר סוף סוף גם את המגרעות: “התיירות מביאה איתה דינאמיות אך יותר רעש. התיירות מביאה גם בעיות, כידוע. החיים כאן לא לחוצים בכלל. מאיפה קיבלת את הרושם הזה? הוא חוזר ואומר: בעיר תיירותית יש יתרונות וחסרונות. החסרונות באים לידי ביטוי בימי מגפה, הרבה פחות בימים כתיקונם. מצד שני, אילו הייתי נביא וידעתי שתפרוץ מגפה ספק אם הייתי עובר לכאן, כי התיירות מביאה יותר נדבקים כידוע לכול. באוקטובר 2019 כשאמרת לי בלחץ: תצא מהמדינה לא הבנתי בכלל מה אתה רוצה וממה אתה לחוץ. הייתי יחד עם עוד ידיד איטלקי היחידים בבריכה ושחיתי בכיף. בריכות לא חסרות כאן, מפלים, נחלים. לא היה שום סיכון. ידעתי שזה יימשך שבוע או מקסימום שבועיים, וכך קרה. את דרום אמריקה ויתרונותיה אינך מכיר מספיק. על חסרונותיה בימים אלה דיברנו מספיק. הייתי רוצה להבהיר כשדברתי על “חיים לחוצים” בחייו של המכר מדרום אמריקה, התכוונתי לכך שמפגינים חסמו את כל הכבישים הראשיים ואי אפשר היה לזוז לשום מקום. אלימות קשה. בתקופת הקוביד כל אחד עושה כרצונו, אנשים מסתובבים ברחובות ללא מסכות, כמות הנדבקים עצומה ורוב מוחלט של החיסונים מגיע מסין ומרוסיה וכידוע איכותם נמוכה ביותר. האיש שכח להזכיר שבמשך חודשים ארוכים הוא כמעט ולא יוצא מהבית בגלל המגפה הקשה.
כדי להצדיק מדוע הוא בחר דווקא לגור באחת מהמדינות העניות ביותר ביבשת הדרומית, הוא אומר: “את העולם המערבי אני מכיר היטב. ביקרתי בארצות מערביות לא מעטות. עזבתי את המערב מרצוני וידעתי למה. אם המגפה הזו תימשך אולי אחזור אליו, אבל לא מאהבת מרדכי. המציאות בעולם משתנה כל הזמן ולא לטובה. מה שהתאים לאתמול, לא בהכרח מתאים להיום, ומה שמתאים להיום, לא בהכרח יתאים למחר”. שוב שכח האיש את העובדה שבעולם המערבי יש יציבות בחיים ובמשטרים, לעומת חוסר יציבות קשה מאוד במרבית מדינות הדרום, שזקוקות לעזרה מהמערב כל הזמן.
גבי בעולם הלטיני אומר האיש יש ספרות, תרבות, מחול ומוסיקה ותיאטרון משובח. יצירות לטיניות ומכל העולם, כולל אופרה וכל דבר. אם לא הייתה בו תרבות, הוא לא הייתי נשאר לגור שם. אגב, רמת הספרות במדינות הלטיניות גבוהה מאוד ואתה יכול לפגוש כאן אינטלקטואלים וסופרים מהשורה הראשונה. בדרום אמריקה יש ירידי ספרות יותר מאשר בישראל ובמדינות רבות אחרות. בטוחני שהוא מדייק הפעם לשם שינוי בנושא התרבות, אך אי אפשר לטעון שבעולם המערבי אין יותר תרבות מאשר בדרומי. למשל בוונקובר עד לפריצת המגפה, באופן קבוע הלכתי עם בת זוגתי לקונצרטים, אופרות, הופעות מוסיקליות, סרטים ותערוכות. בתקופת הקוביד אנו ממשיכים מדי מספר שבועות להגיע למועדון הג’אז ‘פרנקי’, והאווירה בו ממש מצוינת ומזכירה מועדונים דומים בארה”ב ואירופה.
המכר חוזר לדבר שוב הפעם על המגפה שממאנת להסתיים והוא אומר: “אתה צודק שחובה להתחסן אבל השאלה מה הלאה. המגפה רחוקה מלהיגמר, אחוזי ההגנה נמוכים יותר מטענת דוברי פייזר, הדלתא גרם לנזק קשה הרבה יותר, כמות הנדבקים גדולה ולא רק בין אנשים שלא התחסנו. שים לב שבישראל היו הרבה מאוד נדבקים. מדינות רבות חוזרות לתקנות חירום, הגבלות ואף סגר כולל ארה”ב. ולגבי חיסון שלישי? ככל הנראה יהיה, וכל זאת בגלל שילוב של התנהלות שלומיאלית של הממשלות, התנהגות שערורייתית של הציבור וכמובן התפשטות וריאנטים. זכותך כמובן לחשוב אחרת אבל המציאות ברורה. טוב לשמוע שבוונקובר המצב טוב. אבל המגפה רחוקה מלהיגמר. גם בישראל המצב היה טוב עד שהדלתא הגיעה לשם. העולם רצה כפר גלובאלי כפי שכתבתי לך פעם וקיבל אותו ישר לפרצוף”. אני אגב מסכים עם המכר שהמגפה רחוקה להסתיים אך לדעתי, שמגובה בעמדת הרופאים הבכירים בעולם, זאת כיוון שאחוז סרבני החיסונים גבוה מאוד. טענתי לפני חודשים ואני טוען גם כיום ביתר שאת כי כולם מחויבים להתחסן, למעט אלה שאסור להם להתחסן מסיבות רפואיות. ומי שלא מוכן להתחסן – יש את הצורך להגבילו. טוב לדעת שמספר הולך וגדל של מדינות מתחילות לנקוט בעמדה תקיפה נגד מתנגדי החיסונים.
האיש הלטיני טען שאני מזלזל במסכות אך הזכרתי לו שרכשתי מאות מסכות כאשר המגפה החלה. הוא ממשיך: “במחוזות רבים בעולם לצערנו המסכות הן חיוניות, לפני מתן החיסונים ולצערנו גם לאחר קבלתם. עד כמה הן עוזרות כפי שאתה כותב, זו שאלה באמת טובה. במשהו הן מן הסתם עוזרות. אבל בוא נגיד לסיכום: להשתמש רק במסכה זה עלול להיות לא להספיק, לסמוך רק על החיסון בלי המסכה, גם זה לא בטוח שיספיק בגלל הבהמות, ואתה יודע יפה שהאנושות היא כרגע הגורם המרכזי של הפצת המגפה”. אני מסכים לחלוטין עם האמירה שבגלל התנהגות רשלנית של תושבי העולם המגפה עדיין חייה וקיימת. אם זאת אחזור ואציין שוב הפעם כי החיסונים הם הפתרון היחידי והקבוע למגפה. אנו נאלצים כיום להתחיל ולקבל חיסון שלישי, כיוון שרבים מסרבים להתחסן. אם מספר המחוסנים לא יעלה משמעותית נאלץ לקבל גם חיסון רביעי וחמישי ויתכן וזה יהפוך לנוהג קבוע – חיסון שנתי לקוביד במקביל לחיסון השנתי להשפעת.
שמח אני לגור בוונקובר ובמחוז בריטיש קולומביה שבו מספר המחוסנים כיום הוא הגבוה בעולם. לא הייתי רוצה היום ובכלל אף פעם לגור באחת ממדינות
דרום אמריקה. הבעיות שם הן כה גדולות, חוסר המשמעת של התושבים, העוני, האלימות והפשע ועוד צרות ללא הפסק. עדיף לגור בבריטיש קולומביה היפה שלנו.
