טראמפ

לא רואים סוף למשבר

ישראלים רבים לאור אירועי השבעה באוקטובר הפכו להיות פסימים ובצדק. הם לא רואים שום תמונה אופטימית באופק ופתרונות לסיום המשבר הבלתי נגמר

האחראי הישיר למשבר בישראל הוא ראש הממשלה בנימין נתניהו, שעושה הכל כדי להמשיך בתפקידו ולא מעניין אותו המחיר הכבד לכך. נתניהו כיום הוא אחד המנהיגים השנואים בעולם, כולל במרבית מדינות המערב וכן בישראל. היום רבים מבינים מיהו האיש, כיצד הוא פועל ומה האינטרסים שלו. מצער שהשבעה באוקטובר האירו בצורה רבה עד כמה ישראל לא היתה מוכנה, ועד כמה נתניהו מסוכן ולא יקח אחריות על מעשיו ומחדליו הרבים

בישראל העדיפו להגן על ההתנחלויות בשטחים הכבושים ואף לעבות אותן במקום להגן על גבולות המדינה. העדיפות ניתנה למתנחלים על חשבון תושבי ישראל. זו הקונספציה שנתניהו הוביל וזה מחדל אדיר שהוא לא יוכל להימלט ממנו

יש לא מעט שנוטים להעריץ מנהיגים שזה מנהג לא בריא שיכול להפוך למסוכן, כאשר מדובר באישים כמו נתניהו ודונלד טראמפ. הערצה לנתניהו לאורך השנים הרבות שבה הוא מעורב בפוליטיקה הישראלית, הפכה את תומכיו לעיוורים ואת נתניהו לנוכל. אהוד אולמרט נכנס לכלא על עבירות פחותות בהרבה מאלה של נתניהו, שמתכחש להן כמובן. נתניהו המכהן בתפקידוכשבעה עשרה שנים צבר עבירות רבות בתחומים שונים. הוא הפך לאיש עשיר, הוא מחזיק במספר נכסים וחשבונות בנק מנופחים. נתניהו ומשפחתו חיים ברמת חיים גבוהה והחשבונות מוטלים על משלם המיסים הישראלי

לאור שנותיו בפוליטיקה הבויל נתניהו מהלכים מסוכנים ביותר. הוא הוביל את ההסתה הרבתי שהביאה לרצח של יצחק רבין, הוא הוביל תוכניות רבות להרחבת והוספת ההתנחלויות בשטחים שפוגעות קשות בעתיד של ישראל והפלסטינים. הוא לחץ על טראמפ לבטל את הסכם הגרעין עם איראן – כאשר המומחים לנושאי ביטחון בישראל טוענים שמדובר במהלך שגוי ומסוכן לישראל. נתניהו גם איפשר העברת כסף רב מקטאר לחמאס, ששימש לחימושו בממדים אדירים. עדיין לא ברור האם לנתניהו היה גם רווח אישי מהעברות כספים אלה

נתניהו בימי שלטונו – דאג במדיניות ההפרד ומשול שלו כמו דיקטטורים – ליצור וללבות שנאת אחים בתוך ישראל. המצב היום בחברה הישראלית הוא כה חמור שכבר אי אפשר לגשר על הפערים בין תומכי נתניהו למתנגדיו. התעמולה השיקרית המופצת על ידיי נתניהו, בנו יאיר ומקורבים אחרים ומכונה “מכונת הרעל” רק מוסיפה שמן רותח לסכסוך הפנימי בישראל. הגיעו הדברים לידי אבסורד כאשר תומכי נתניהו מאשימים את משפחות החטופים כאילו הן שייכים לשמאל. לא מעט משפחות החטופים הוכו ואויימו על ידי תומכי נתניהו. ומה תומכיו אומרים לישראלים יוצאי אירופה: תחזרו לאירופה כדי שהיטלר יחסל אתכם. דוגמאות אלה מוכיחות שמאז שנתניהו השתלט על ישראל, המדינה החלה להתפרק והתהליך המדאיג הזה רק מתעצם

תומכי נתניהו מעריצים דמות בעייתית לא פחות והיא טראמפ. הם מאמינים כי רק טראמפ ידאג לישראל. לעומתו המועמדת השנייה לנשיאות בארה”ב, קמלה האריס, לא תדאג לישראל. הישראלים התומכים בטראמפ עיוורים למעשיו המסוכנים ורצונו להפוך לדיקטטור. כידוע הישראלים ונתניהו בראשם לא מסתכלים על התמונה הכוללת, אלה רק על היום ומחר. מבחינתם טראמפ יפתור את הבעיות של ישראל היום ומחר. הם לא קולטים עד כמה טראמפ מסוכן לארה”ב ולמערב, ולכן גם לישראל. אם טראמפ יחזור לשלטון יחליש הדבר את ארה”ב וזה בדיוק מה שרוצים ברוסיה ובסין. בישראל כיוון שלא חושבים על העתיד לא מבינים עד כמה ארה”ב חלשה תחליש גם את ישראל

יש לעצור את טראמפ

עכשיו זה כבר ברור לרבים: נשיא ארה”ב, דונלד טראמפ, גורם נזק ממשי לכלכלת העולם. טראמפ שמתהלך ומתנהג כבריון שכונתי מאיים על כולם, מביא לפרוד רציני בין ארה”ב לאירופה וקנדה ושאר הידידות המסורתיות שלה, דבר שרק מעלה חיוכים אצל הרוסים והסינים. טראמפ שהוא בסך הכל סוחר ממולח וכוחני עד להחריד עם מונטין רע מאוד (כאשר מי שעשה עימו עסקים בעבר לא יעיז בכלל להתקרב אליו עוד), חושב שזו הדרך לנהל יחסים דיפלומטים עם המדינות החשובות בעולם. אך הוא לא מבין בתחום זה כמו בתחומים רבים אחרים (מלבד בלעשות כסף), הוא לא מכיר את ההיסטוריה ולא מכבד את מי שיש לו דעה אחרת, ובדרך כלל מדובר בליבראלים ובאנשים משכילים ממנו, שמחפשים לשתף פעולה אחד עם השני – בניגוד הגמור אליו.

בכל פעם שאחד ממנהיגי המדינות החשובות בעולם נאלץ להיפגש עם טראמפ, רואים בברור שהוא לא רווה נחת והיה מעדיף להיות רחוק מהנשיא האמריקני עד כמה שאפשר. בין היתר מדובר בראש ממשלת קנדה, ג’סטין טרודו, שהבין מהר מאוד שגם הוא לא חסין וטראמפ יתקיף גם אותו. לא נראה שטראמפ יודע לנהוג אחרת. עד עידן טראמפ ארה”ב וקנדה נחשבו לידידות קרובות ביותר ובעלות ברית בלתי ניתנת לערעור. השכנות ביניהן הפכה אותן לא פעם כמעט למדינה אחת. אך טראמפ הרס את הקשר המיוחד הזה של שתי המדינות, כמו שהוא הורס כל דבר אחר בו הוא נוגע.

לפי עיתון הפייננשל טיימס הבריטי מלחמת הסחר בה פתח טראמפ בתרחיש הגרוע שלה, יכולה להתנפח אף לטריליון דולר. היקף המכסים שארה”ב הטילה ובתגובה קנדה, מקסיקו, האיחוד האירופי וסין הטילו מכסים מצדן, יכול להשתוות בהיקף כולל לכרבע המסחר של ארה”ב עם העולם, או לחילופין ישתווה לשישה אחוזים מהיקף המסחר העולמי בסחורות (במונחים של אשתקד).

להלן שלוש הסיבות העיקריות לכך שמלחמת הסחר יכולה להגיע להיקף של כטריליון דולר:

1. ארה”ב הטילה מכסים על סחורות סיניות בהם דודי שמש ומחרטות לרובטים תעשייתים ורכבים חשמלים. בתגובה סין הטילה מכסים על סחורות אמריקניות בהם פולי סויה, מאכלי ים ונפט גולמי. טראמפ הרגזן הודיע כי יטיל מכסים על מוצרים סינים נוספים וסין מצידה איימה שוב בתגובה הולמת. לכן ניתן להעריך כי בתוך מספר חודשים רוב או כל הסחר בין ארה”ב לסין שמגיע לכ-640 מיליארד דולר – ימוסה. סין תגיב מצידה בצעדים לכיסוי הפער.

2. טראמפ מאיים בהטלת מכסים בגובה של כ-20 אחוז על כלי רכב וחלקים לכלי הרכב, בטענה המגוחחת שזה פוגע בביטחון הלאומי של ארה”ב. אשתקד ארה”ב ייבאה כלי רכב בשווי כ-192 מיליארד דולר וחלקים לכלי הרכב בשווי כ-143 מיליארד דולר. האיחוד האירופאי, יפאן וקנדה מאיימות בהטלת מיסים משלהן באותו היקף. כך שימוסו סחורות עולמיות בשווי כ-650 מיליארד דולר.

3. טראמפ ממשיך לאיים על שתי השכנות של ארה”ב קנדה מצפון ומקסיקו מדרום, כי יבטל את הסכם הסחר החופשי של צפון אמריקה נפט”א. דרישותיו בהן הסכם חדש כל חמש שנים נדחו על ידי קנדה ומקסיקו. ארה”ב הטילה בשלב זה מיסים על פלדה ואלומיניום מקנדה ומקסיקו, ועתה היא מאיימת במיסים על כלי הרכב וחלקים לכלי הרכב המיוצרים אצלן. אשתקד ארה”ב ייבאה כלי רכב וחלקים לכלי הרכב מקנדה ומקסיקו בשווי של כ-158 מיליארד דולר (במסגרת הסכם נפט”א).

קנדה מעוניית לרכוש מל”טים

איתן, מטוס ללא טייס על בסיס הרון טיפי, חיל האוויר הישראל, יום העצמאות 2017. (צילום: MathKnight and Zachi Evenor)

התעשייה האווירית (תע”א) של ישראל משתתפת במכרז חדש של הצבא הקנדי שיפורסם במהלך החודשים הקרובים, לאספקת מטוסים ללא טייס (מל”טים) שהיקפו נאמד בלמעלה ממיליארד דולר. בתע”א החליטו לחבור לצורך ההשתתפות במרכז עם חברה הקנדית אל.3 מאס (שמושבה בקוויבק) לאספקת טכנולוגיות, תקשורת, אינטגרציה של מערכות והשבחת מטוסים. החברה הקנדית היא זו שתוביל את הההצעה המשותפת למכרז.

המכרז של הצבא הקנדי נועד לאפשר רכישת מל”טים גדולים כולל המערכות הנלוות, במהלך ארבע השנים הקרובות. המל”טים הגדולים מתאימים לקנדה בשל שטחה הגדול ומזג האוויר הקר השורר בה במרבית עונות השנה. הצבא הקנדי מעוניין ברכישת כלי טיס מסוג זה בעיקר לטיפול בהברחות מעבר לקנדה (בדרך כלל מדובר בסמים ובכלי נשק), וכן להגן על נתיב אזור השיט הצפוני (המחבר בין האוקיינוס האטלנטי לאוקיינוס הפאסיפי). המל”טים יוכלו לשמש את הצבא הקנדי גם במשימות אזוריות ורחוקות בהשתתפות צבאות נוספים.

מול ההצעה של קבוצת תע”א ואל.3 מאס צפוייה להתמודד הצעה אמריקנית של ג’נרל אטומיקס, הנחשבת למתחרה קשה של התעשייה האווירית הישראלית. עם זאת, יתכן ולאור התקררות ביחסים בין קנדה לארה”ב, בשל התנהלותו של הנשיא דונלד טראמפ, לא מן הנמנה שהצבא הקנדי יעדיף הצעה משותפת קנדית-ישראלית על זו האמריקנית.

יצויין כי הצבא הקנדי שכר בעבר מל”טים קטנים (במשקל 1.2 טון) מתע”א. מל”טים אלה פעלו בשטחי אפגניסטן ולאחר מכן הוחזרו לתע”א.

קמפיין להחרמת מוצרים מארה“ב לאור התבטאויותיו של טראמפ נגד קנדה

אזרחים קנדים התחילו להתעורר סוף סוף ולהשיב מלחמה כנגד ההתבטאויות החמורות של נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, כנגד בקנדה, שהתגברו מאוד בשבועות האחרונים.

הקנדים החליטו לראשונה לנהל קמפיין להחרמת מוצרים מארה”ב הנמכרים בחנויות השונות בהן ברשתות השיווק, בחנויות למכירת אלכוהול. כן מדובר על החרמת רשתות אמריקניות הפועלות בקנדה כמו מקדונלד’ס, וולמרט וסטארבקס. במקביל יציאה לחופשות בארה”ב תוחלף בחופשות מקומיות בקנדה, או במקומות אחרים בעולם. הקמפיין זוכה לגיבוי נרחב ברשתות החברתיות. אזרח מקומי בשם סקוט צ’מברלין, רכש מוצרים בסופרמרקט כאשר אף אחד מהם לא מיוצר בארה”ב. הוא העלה לרשת תמונה של סל המוצרים וכינה את את מה שקנה “סל ללא טראמפ”.

ראש ממשלת קנדה, ג’סטין טרודו, הגיב במהלך הדיונים בפרלמנט על הקמפיין החדש נגד ארה”ב. טרודו אמר בין היתר: “בימים האחרונים יש אווירה פטריוטית בקנדה”. כל שנותר הוא לקוות שקנדים רבים יצטרפו אל הקמפיין החשוב ויחרימו מוצרים אמריקנים בעידן טראמפ.

הבנק הקנדי סקוטיה בנק פרסם תחזית כלכלית קודרת לאור מלחמת הסחר – עליה הכריז טראמפ. לפי התחזית טראמפ במעשיו יגרום להשפעה שלילית על הכלכלות של ארה”ב, קנדה ומקסיקו. בינתיים נרשמות ירידות בבורסות של צפון אמריקה שאינן אוהבות בלשון של המעטה את מה שטרמפ עושה, ומה שהוא עושה זה בעצם לערער את הציבות הכלכלית בכל העולם.

בממשלה הקנדית לא מבינים כיצד יוטלו המכסים החדשים של טראמפ על יצור מכוניות בקנדה. הרי בהליך יצור והרכבת המכוניות הן עוברות בין ארה”ב לקנדה, בן שש לשבע פעמים. גורם בממשלה הקנדית שאל האם המכס יוטל על המכוניות בפעם הראשונה, השנייה, השלישית, הרביעית, החמישית או השישית?

טראמפ מתברר מתחיל לגרום נזק גם לחברות טכנולוגיות אמריקניות, לאור החלטתו לאכוף מכסים חדשים בין היתר על סין. המניה של אינטל למשל נפגעה קשות מהתנהלותו של טראמפ, כיוון שהכנסותיה בסין הסתכמו אשתקד בלא פחות מ-14.8 מיליארד דולר.

טראמפ ממשיך להשתולל

פסגת הג’-7 שהתקיימה בשרלבוקס קוויבק שבקנדה. (צילום: Shealah Craighead)

נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, ממשיך להתנהג כבריון שכונתי, מאיים ומלכלך על המדינות הקרובות ובעיקר על השכנה ומי שנחשבה עד היום לידידה הקרובה ביותר – קנדה. כל בוקר מתעורר העולם וצופה בתדהמה כיצד נשיא ארה”ב מנהל את ענייניו ומגיב על כל עניין ועניין, באמצעות חשבון הטוויטר הרועש שלו. אין תקדים בעולם להתנהלות כה שערורייתית וחסרת אחריות, על מי שאמור לעמוד בראש העולם המערבי הדמוקרטי והנאור. בהתנהגותו הביזרית מצליח טראמפ לפצל את העולם המערבי ובעצם לבודד את ארה”ב, מול המחנה השני השפוי שכולל את קנדה ומדינות אירופה. מנהיגי רוסי וסין בוודאי נהנים לראות מה עושה טראמפ למערב. בחלומותיהם הוורודים ביותר הם לא היו מאמינים שנשיא אמריקני, יהיה זה שיצור אנרכיה ובלגן כה גדול בארה”ב ומחוצה לה, שתוך שהוא מבטל הסכמים מהסכמים שונים, ומראה שאין עוד תוקף לחתימתו.

פסגת הג’-7 שהתקיימה בשרלבוקס קוויבק שבקנדה, לא רק שלא הביאה להפגת המתח בין טראמפ לראשי מדינות אירופה, קנדה ויפאן, אלא אף הגבירה אותו לאור התנהלותו של נשיא ארה”ב. טראמפ הגיע באיחור לפסגת המדינות המתועשות וכיאה לו עזב לפני שהדיונים הסתיימו. תחילה הוא חתם על המסמך המסכם את הפסגה לפיו המדינות יילחמו בפרוטקציוניזם (מדיניות של הטלת מכסים על מוצרי יבוא לשם העצמת ייצור עצמי), אך לאחר מכן בדרכו לסינגפור (לפגישה עם שליט צפון קוריאה, קים ג’ונג און), הוא חזר בו ממה שהוסכם ובעצם פוצץ את פסגת הג’-7. במקביל טראמפ לא חדל להתקיף את ראש ממשלה קנדה, ג’סטין טרודו. הוא ציין שטרודו חלש, לא נאמן ובעצם תקע לו סכין בגב. על מה ולמה? אף אחד לא מבין.

גם שני יועציו הקרובים של טראמפ נקראו לעמוד לצידו והתקיפו את טרודו באופן חמור ביותר. היועץ הכלכלי של הנשיא, לארי קודלו, טען כי טרודו תקע

לנשיא סכין בגב. ואילו היועץ לענייני מסחר של הנשיא, פיטר נבארו, אמר מצידו כי יש מקום מיוחד בגיהנום לכל מנהיג שעוסק בחוסר תום לב בדיפולמטיה, כפי שטרודו עשה. לאחר מכן נבארו שכנראה נבהל מהביקורת הקשה שהוטחה בו לאור דבריו החמורים, חזר בו והתנצל על מה שאמר.

המונדיאל של 2026 יערך בקנדה-מקסיקו וארה”ב

הפעם נשיא ארה”ב, דונלד טראמפ לא הצליח להפריע ולמנוע את אחדות המדינות צפון אמריקה. שלוש המדינות של היבשת הצפונית, קנדה, מקסיקו וארה”ב נבחרו על ידי קוגנרס פיפ”א לקיים את אליפות העולם בכדורגל – המונדיאל, בעוד שמונה שנים (2026). מול הצעה משותפת של שלוש המדינות שקיבלה 134 קולות, התחרתה מרוקו שקיבלה רק 65 קולות ולא היה לה סיכוי.

המונדיאל של צפון אמריקה יהיה גדול מקודמותיו וישתתפו בו ארבעים ושמונה נבחרות. שמונים המשחקיה של האליפות יתפרשו על פני שלושים וארבעה ימים. מרבית המשחקים שישים במספר יערכו מטבע הדברים בארה”ב, עשרה מהם יערכו במקסיקו ועשרה נוספים יערכו בקנדה (ומדובר רק בשלבים המוקדמים). המשחקים כאן יתקיימו באיצטדיוני הכדורגל של הערים טורונטו (אצטדיון בי.אם.או שמכיל 30,000 מקומות והוא כנראה יורחב ל-45,000), מונטריאול (האצטדיון האולימפי שמכיל 72,000 אלף מקומות) ואדמונטון (אצטדיון הקומונוולס שמכיל 56,418 מוקומות). שלושת האצטדיונים ידרשו לעבור מקצה שיפורים כדי לעמוד בסטנדרטים הגבוהים של פיפ”א.

המונדיאל התקיים במקסיקו ב-1970 (עם השתתפות ראשונה ואחרונה של נבחרת ישראל) וב-1986, וכן במארה”ב ב-1994. קנדה לעומת זאת אירחה את אליפות העולם בכדורגל לנשים ב-2015.

טרודו מצטער על החלטת טראמפ

ראש ממשלת קנדה, ג’סטין טרודו, והמתוקשרת של נשיא ארה”ב, דונלד טראמפ, 2017. (צילום: @WhiteHouse)

ראש ממשלת קנדה, ג’סטין טרודו, הביע צער על החלטתו המתוקשרת של נשיא ארה”ב, דונלד טראמפ, לבטל את הסכם הגרעין עם איראן שהושג ב-2015.

טרודו הודיע כי קנדה תמשיך לתמוך בהסכם הקיים, בו תומכות גם מדינות אירופה, גרמניה, בריטניה, צרפת, סין ורוסיה. טרודו אמר עוד שההסכם עם איראן אינו מושלם, אך הוא מונע ממדינה זו לפתח נשק אטומי. לדבריו קנדה תמשיך לתמוך בהסכם כמו גם מדינות נאט”ו האחרות. טרודו הוסיף עוד: “אנו מכבדים החלטות של מדינות אחרות לגבי מדיניות החוץ שלהן. אבל לגבי המטרות של קנדה, אנו נקבל החלטות לגבי מדיניות חוץ שלנו כאן באוטווה, ולא בוושינגטון או בכל מקום אחר”.

טרודו ציין עוד כי הוא בטוח שנושא ההסכם עם איראן יעמוד בראש הדיונים של מדינות הג’י-7 שיתכנסו לפגישה השנתית שלהן, בחודש הבא בקנדה.

אפסילור זכתה במכרז הצבא הקנדי שהיקפו כארבעה מיליון דולר

חברת אפסילור מישראל זכתה במכרז של משרד הביטחון הקנדי, עבור אספקת פתרונות לטעינת סוללות וניהול אנרגיה. זאת עבור פרויקט “החייל הדיגיטלי” של צבאה קנדה. אפסילור תפתח ותספק מטען חדשני, שיוכל לטעון במקביל שתיים עשרה סוללות עתירות אנרגיה של מערכת “החייל הדיגיטלי”.

בשלב ראשון תספק אפסילור ארבע מאות מטענים רב ערוציים, שירותים וחלקי חילוף, בהיקף של כשלושה מיליון דולר ארה”ב (כארבעה מיליון דולר קנדי). בחוזה יש גם אופציה להכפלת מספר מטענים במהלך ארבע השנים הקרובות.

ועדת המכרזים של הצבא הקנדי בחרה באפסילור שהצעתה זכתה לניקוד טכני גבוה ומחיר תחרותי. וכן לאור הניסיון המוכח של אפסילור בפיתוח

מטענים צבאיים מתקדמים עבור צה”ל וצבאות נוספים במדינות המערב.

צבא קנדה נחשב לאחד הצבאות הפעילים ביותר מקרב קבוצת המדינות החברות בברית נאט”ו. במשך שנים רבות הצבא הקנדי נטל חלק משמעותי בפעילות, כמעט בכל אזורי העימות אשר בהם פעלה הברית הצפון אטלנטית. אזורי העימות כללו בין היתר את: יוגוסלביה, עיראק ואפגניסטן. במקביל הצבא הקנדי השתתף גם במשימות שונות של כוחות שמירת השלום של האו”ם.

במסגרת ההסכם בין אפסילור לצבא הקנדי יצויידו אלפי חיילים לוחמים קנדיים, במערכות לבישה של “החייל דיגיטלי”, כולל אמצעים מתוחכמים של אמצעי שליטה ובקרה, מערכת לניהול קרב, אמצעי תצפיות, הרכשת מטרות, תקשורת וכו’.

מאחר ורכיבי האנרגיה במערכת נדרשים לתמוך בכל הציוד האלקטרוני הלביש במשימות ממושכות של החיילים, זוהה נושא טעינת הסוללות כקריטי. לכן צבא קנדה פרסם את המכרז המיוחד לפיתוח ולייצור מטען ייעודי, שיעמוד במפרט גבוה במיוחד של דרישות טכניות ומבצעיות. כך למשל המטען נדרש לטעון מספר רב של סוללות במהירות, לפעול בשטח וכן תוך כדי נסיעה ברכב. וגם להתחבר להזנה ממקורות אנרגיה מגוונים, כדוגמת רשתות חשמל בכל רחבי העולם, כלי רכב שונים, ואפילו סוללות חד פעמיות. המטען החדש יהיה אטום לחלוטין למים ואבק, ויפעל באזורי אקלים שונים בעולם. המטען החדש,

שפיתחה אפסילור תומך בסוללות לבישות, שנמצאות בשימוש בצבאי הקנדי, וכן גם בצבאות נוספים של מדינות החברות בנאט”ו.

מנכ”ל אפסילור, אלכס סטפנסקי, אומר בתגובה לזכייה במכרז: “אנו גאים שהחברה שלנו נבחרה על ידי צבא קנדי, להיות חלק מהתוכניות היוקרתית של “החייל הדיגיטלי””. הוא הוסיף: “הזכייה במרכז של צבא קנדה ממחישה את התחרותיות ואת איכות פיתוח והמוצרים שלנו. אנו רואים בפרוייקט זה מקדם חשוב, שיסייע לנו להתמודד על מכרזים נוספים בקנדה, וכן בצבאות אחרים בנאט”ו ורחבי העולם”.

האופציה הקנדית

בעידן טראמפ: האופציה הקנדית תופסת תאוצה אצל ישראלים ואמריקנים כאחד. (צילום: Cynthia Ramsay)

בעידן הנשיא האמריקני השערורייתי ביותר בתולדות המדינה, דונלד טראמפ, האופציה לעבור לקנדה תופסת תאוצה אצל אמריקנים וגם אצל ישראלים. כך מסתבר.

עיתונאית הארץ, נעמי דרום, שגרה עם משפחתה בקיימברידג’ מסצ’וסטס בשנתיים האחרונות, כותבת על האופציה הקנדית. הטור שלה שכותרתו “מתי קנדה נהיתה מגניבה בהרבה מאמריקה?” פורסם לאחרונה. דרום כותבת בכותרת המשנה כי “כמו הרבה ישראלים ולא מעט אמריקאים, גם אנחנו רואים בקנדה חוף מבטחים שאליו נוכל להיסחף כשהאפשרויות האחרות יאזלו. אבל איך קרה שאמריקה התחילה נושאת עיניים לחברה הצפונית אחרי שנים של זלזול?”

דרום אומרת כי עבור ישראלים רבים שגרים ביבשת, קנדה נמצאת שם כאופציה, פוטנציאל רומנטי בלתי ממומש. נראה שהכל שם הרבה יותר קל ושפוי: זכויות סוציאליות שזכאים אליהן כבר לאחר חודשים מועטים, ויזה קלת יחסית להשגה, קהילה יהודית נחמדה ועוזרת (היא מתכוונת לקהילה בטורונטו), הקנדים מדברים אנגלית, לא אוהבים רובים ולא אוחזים בטירוף באולטרה קפיטליזם של הדוד סם.

דרום מציינת כי מאז שטראמפ נבחר כמועמד המפלגה הרפובליקנית קנדה זוהרת כיהלום צפוני. מושב הסובלנות וביטוח הבריאות האוניברסלי, המקום שבו אוהבים מהגרים, מקבלים אותם, מאמצים פליטים סורים ומצטלמים איתם. עד הבחירות האחרונות משל בקנדה סטיב הרפר, פוליטיקאי שמרן, לא פופולרי ושנוי במחלוקת, בעוד ארצות הברית התגאתה בנשיא ליברלי, רהוט ורחום. אבל מאז התהפכו היוצרות וקנדה מתהדרת בטרודו הליברל, הפמיניסט והסובלני. האמריקנים לעומת זאת, נלכדו במערכת בחירות מכוערת

שהסתיימה בבחירתו של האיש שעוד לא פגש ניאו-נאצי שהוא לא מחבב. לאימתם גילו האמריקנים שהם פתאם פחות שווים מהשכנה המנומנמת שבה התרגלו לזלזל.

בתקופת הפריימריז לבחירות בארה”ב כותבת דרום, עיתונאי קנדי נסע לסקר את אספת הבחירות של ברני סנדרס, שהוא ותומכיו נחשבו לשמאלנים קיצוניים בין השאר בשל תמיכתם בביטוח הבריאות הציבורי. “אנחנו בסך הכל רוצים מה שיש לכם”, אמרו תומכי סנדרס לעיתונאי הקנדי, “מה כל כך קיצוני בזה?”.

אם פרסום התוצאות לבחירות בארה”ב יותר ויותר אנשים הכניסו לגוגל את המשפט “איך מהגרים לקנדה”, יותר מאשר אי פעם מאז נוסד מנוע החיפוש. בחדש שעבר פורסם כי מספר שיא של מהגרים בעיקר מהאיטי, התייאשו מארצות הברית ועברו את הגבול לקנדה.

הניו יורקר פרסם כתבה לפני מספר חודשים תחת הכותרת “הייינו יכולים להיות קנדה”. הכותב אדם גופניק, שגדל בשתי המדינות כתב בין היתר כי אמריקה תייחל, תרצה להיות קנדה, תקנא בקנדה, תכה על חטא ועוד על המהפכה האמריקנית, ערש הדמוקרטיה המודרנית?

דרום מסבירה כי גם היא ומשפחתה שקלו בשלבים מסויימים לוותר על סיבוכי הוויזה האמריקאיים ולהגר צפונה. היתרונות ידועים. אך מה אנו יודעים על קנדה? מה יש לנו בקנדה שלא גדלנו עליה, לא ראינו בטלוויזיה סדרות שלה, לא צרכנו סרטים קנדיים. מה אנו יודעים על הפוליטיקה שם? בעוד שאמריקה זורמת בעורקינו, קנדה היא טריטוריה זרה ומושלגת.

על הביקור בטורונטו היא אומרת: האנשים מנומסים אבל לא באופן מוגזם. טורונטו נראית נחמדה והחברים שלנו שגרים בה מרוצים מהחיים בה.

בין תגובות הקוראים של הרשימה: “קנדה נעימה מארה”ב, שלווה מארה”ב, אינה מושחתת כמו ארה”ב ויקרה ממנה. זו מדינה ענקית ומגוונת וכן יותר אירופאית, פחות רודפת בצע, מסודרת יותר. מס הכנסה גבוה יותר אך ביטוח הבריאות זול בהרבה. בקנדה האווירה רגועה יותר, פחות חומרנית. ארה”ב היא מדינה לעשירים ועם טראמפ הפער בין עשירים לעניים ילך ויגדל”.

מאה ימים

דונלד טראמפ משנה דעתו כל הזמן: מתנגד להסכם הסחר עם קנדה ומקסיקו, תומך בו, מתנגד לו ותומך בו. (צילום: Gage Skidmore)

נשיא ארה”ב, דונלאד טראמפ, ממשיך לשנות את דעתו בכל נושא ונושא גם במלאת מאה ימים לכהונתו. אף אחד ממקורביו, בממשלו, ממשלתו ובקרב חברי הקונגרס מטעם מפלגתו, לא יודעים מה ילד יום וממה לצפות מטראפ שמעורר מבוכה רבה. לכן גם לא מפתיע במיוחד שטראמפ שהודיע כי הסכם הסחר הצפון אמריקני של ארה”ב עם קנדה ומקסיקו – נפט”א “הוא גרוע ביותר בהיסטוריה”, לאחר מכן אמר כי יוכנסו בו רק תיקונים קטנים בכל הנוגע לקנדה. אחרי כן הודיע טראמפ בשבוע שעבר כי הוא יבטל את הסכם נפט”א (ואף כבר הכין טיוטה של צו נשיאותי לסגת מההסכם), ולאחר יום חזר בו והודיע כי הוא כי ימשיך לתמוך בו, תוך הכנסת תיקונים מסויימים. זאת לאחר ששוחח בטלפון עם נשיא מקסיקו, אנריקה פנייה וראש ממשלת קנדה, ג’סטין טרודו, שביקשו ממנו להשאיר את הסכם הסחר על כנו, כי אחרת יגרם נזק גדול יותר לשלושת הצדדים, ולפעול במשותף במטרה לשפרו. טראמפ ציין כי אם הוא מסוגל לעשות עיסקה הוגנת עבור ארה”ב במקום לבטל את ההסכם המדובר, זה מה שהוא יעשה. נשיא ארה”ב הוסיף: “אנחנו מתכוונים לתת הזדמנות טובה למשא ומתן מחודש לשיפור תנאי ההסכם, שהתחיל ממש כבר בימים אלה”.

טרודו מצידו אמר לעיתונאים לאחר ששוחח עם טראמפ בטלפון, כי השיחה בין השניים הייתה מוצלחת. בשיחה הוא הבהיר לנשיא ארה”ב כי יציאת ארה”ב מההסכם תגרום כאב גדול לשתי המדינות. שני האישים סיכמו ביניהם לשפר את תנאי ההסכם לטובת שלוש המדינות השותפות בו. טראמפ אישר לאחר מכן כרגיל באמצעות טוויטר כי הסכים לבקשתם של טרודו לשנות את תנאי הסכם הסחר במקום לבטלו.

הסכם ליצירת אזור סחר חופשי של צפון אמריקהי בין ארה”ב, קנדה ומקסיקו – נפט”א – נולד בשנת 1994. אז חתמו עליו ראשי המדינות: נשיא ארה”ב ביל קלינטון, ראש ממשלת קנדה, בריאן מלרוני ונשיא מקסיקו קרלוס סאלינס. אגב מלרוני השמרני נחשב למקורב לטראמפ במשך שנים, ולכן הוא משמש כיום כיועץ לממשלת טרודו הליברלית שמנסה ללמוד כיצד לנהוג במגעים מול הנשיא האמריקני הבלתי צפוי לחלוטין.

נפט”א נועד לביטול רוב המכסים בין שלוש המדינות וכן להסדיר את מעבר כוח האדם והסחורות בין ארה”ב למקסיקו. ההסכם יועד בעיקר לשפר את מצבם של ענף החקלאות, ענף ייצור המכוניות וכן ענף הטקסטיל. ההסכם שנחשב למבורך בעיני רבים בהם גם מומחים בתחום הכלכלה, שילש את כמות המסחר וההשקעות בין ארה”ב, קנדה ומקסיקו. במונחי שווי כוח הקנייה של התוצר הלאומי הגולמי של החברות בהסכם, הוא יצר את גוש הסחר החופשי הגדול בעולם. ובמונחי תמ”ג נומינלי נחשב נפט”א להסכם הסחר השני לאחר הסכם איגוד הסחר החופשי של הגוש האירופאי המאוחד.

הסכם נפט”א הביא לכך שהתגבר סחר החוץ בין שלוש המדינות וכלכלן צמחו במהלך התקופה מאז נחתם. כלכלת קנדה צמחה בקצב הגבוה ביותר, אחריה כלכלת ארה”ב ואחרונה כלכלת מקסיקו. לפי משרד המסחר של ארה”ב: מאז חתימת ההסכם רמת האבטלה במשק האמריקני ירדה, בו בזמן שנרשם גידול מתמיד בשכר העובדים הריאלי לשעה. כן נרשם גידול בשכר העובדים של מקסיקו ואף גידול ביצוא החקלאי של ארה”ב לקנדה ומקסיקו. המומחים מציינים כי נפט”א הזיק לתעסוקה בארה”ב הרבה פחות מהתחרות עם סין ומדינות אחרות, ודווקא ביטולו עלול לפגוע בתעשיות האמריקניות.

אפקט טראמפ

עשרות בורחים וארה”ב ועוברים את הגבול לקנדה בתקווה לזכות במקלט (צילום: Jimz47 via Wikimedia)

בחירתו של דונלד טראמפ לנשיאות ארצות הברית והכרזתו כי יאסור על כניסת מוסלמים ממספר מדינות וילחם במהגרים הלא חוקיים במדינה, הגדילה משמעותית את מספר אלה שעוברים לקנדה. לפי הערכה מראשית השנה מאות בני אדם עברו את הגבול לקנדה באמצעות נמלי האוור והיבשה, בתוך תקווה להינות ממעמד של פליטים ולזכות במקלט. המגיעים מארה”ב מתחלקים לשתי קבוצות עיקריות. אלה שנולדו במדינות ערב ויש להם מעמד חוקי בארה”ב, אך הם חוששים ממדיניות ההגירה החדשה של טראמפ. הם מגיעים לקנדה בעיקר בטיסות ומוכנים להליך קבלת מעמד של פליטים (הם מצויידים במסמכים ובכסף). על הקבוצה השנייה המסתננים – נמנים בעיקר מוסלמים מאפריקה שאין להם מעמד חוקי בארה”ב, וכצפוי גם הם חוששים לעתידם תחת שלטון טראמפ. הם חוצים את הגבול ושמחים להיתפס על ידי משטרה הפדרלית של קנדה שעוזרת להם. השוטרים בודקים את מצבם, מעניקים להם בגדים חמים ועוזרים להם לעלות את ילדיהם וחפציהם למכוניות המשטרה לאחר שקשרו את ידיהם. לאחר מכן הם מועברים לידי משטרת הגבולות של קנדה שעוזרת להם להתחיל בהליכי הבקשה לקבל מעמד של פליטים ולאחר מכן מקלט.

מרבית המסתננים מארה”ב חוצים את הגבול היבשתי לעבר מחוזות קוויבק ומניטובה (בעיקר לפנות בוקר), כיוון שאזורים אלה נחשבים לקלים “יחסית” למעבר רגלי. אך בגלל תנאי החורף הקשים ששוררים באזור המסתננים מסתכנים בחייהם, וחלקם אף מאבדים אצבעות לאחר צעידה של קילומטרים בקור העז. חלקם (בעיקר אלה שבאים עם בני משפחה וילדים) מצליחים למצוא מוניות, שיעזרו להם לחצות את הגבול, או שהם נעזרים במבריחים (ונאלצים לשלם אלפי דולרים). כל זאת עד לנקודות השיטור של המשטרה. כוחות הצלה קנדיים בהם אמבולנסים, פעילי הגירה ומתנדבים נמצאים באזורי הגבול, כדי לעזור למסתננים ולהעניק טיפול רפואי ראשוני לניזקקים.

לאור הגידול במספר המסתננים מארה”ב הוגדלו תקציבי הישובים הסמוכים לגבול המטפלים בהם. גם ראשי המחוזות נרתמים לעזור בתקציבים ואמצעים, וכן נעשתה פנייה לקבל עזרה מהממשלה הפדרלית. גם סוכנות האו”ם לפליטים החלה לבדוק את תופעת המסתננים לקנדה מקרוב. במשטרת הגבולות הקנדית מעריכים כי מאז נובמבר עת נבחר טראמפ לנשיא, מספר המבקשים לקבל מעמד של פליטים בקנדה עומד על כ-1,500 איש. ואילו בכל 2016 כשבעת אלפים איש עברו את הגבול היבשתי וביקשו מעמד של פליטים בקנדה. זהו גידול של כ-63 אחוזים לעומת שנת 2015. רק בינואר השנה כחמש מאות מסתננים הגיעו לקוויבק ולפחות כמאה וחמישים הגיעו למניטובה, וביקשו מעמד של פליטים בקנדה. לא ידוע על מספר המסתננים לקנדה שלא פונים לשלטונות והם פשוט נעלמים ברחבי המדינה הגדולה הזו.

להערכת גורמים מקצועיים עם השתפרות מזג האוויר ובוא האביב והגברת מדיניות ההגירה של טראמפ נגד פליטים וזרים, מספר המסתננים מארה”ב לקנדה יגדל משמעותית. לאור זאת מונטריאול הכריזה על עצמה בימים אלה כעיר מקלט לפליטים – שזה אומר להתחייב לעזור להם בהסדרת מעמדם החוקי ולא לגרש אותם. קדמו לה: טורונטו, המילטון ולונדון – כולן ממחוז אונטריו וונקובר שבבריטיש קולומביה. ערים נוספות בקנדה שוקלות להפוך לערי מקלט.

פליטים לא יכולים לעבור את הגבול מארה”ב לקנדה באופן חוקי כיוון, שלאור אמנה הבינלאומית בין שתי המדינות “הסכם המדינה השלישית הבטוחה”, עליהם לבקש מעמד של פליטים במדינה הראשונה אליה הגיעו (ארה”ב), לאחר שעזבו את מולדתם. אך אם הם מגיעים באופן לא חוקי הם כן יכולים לבקש מקלט.

פיילין נחשבת למועמדת

שרה פיילין מועמדת לשגרירת ארה“ב בקנדה? (צילום: Therealbs2002 via Wikimedia Commons)

שרה פיילין נחשבת למועמדת לתפקיד שגרירת ארצות הברית בקנדה. כך פורסם בהרחבה בתקשורת הקנדית והבינלאומית בימים האחרונים. פיילין ששימשה מושלת מדינת אלסקה בשנים 2006-2009 הייתה בין הראשונים להתייצב לצידו של דונלד טראמפ, עת התמודד בפריימריז על רשות המפלגה הרפובליקנית. באחת מעצרות הבחירות של טראמפ בהן השתתפה לפני כשנה היא אמרה: “טראמפ בונה דברים גדולים שנוגעים בשמים. כל חייו הוא מביט כלפי מעלה”. פיילין נחשבת למקורבת לנשיא החדש, ויתכן ועתה הוא יגמול לה בכך שימנה אותה לשגרירה באוטווה, למניגת ליבה של קנדה. עם זכייתו של טראמפ בנשיאות בבית הלבן היא הוזכרה כאחד המועמדים המובילים לתפקיד שרת הפנים של ארה”ב. וכן לתפקיד השרה האחראית על יוצאי הצבא. בנושא זה התבטאה פיילין כי: “הבירוקרטיה הורגת את הווטרנים שלנו”.

מזה כחודש אין לארה”ב שגריר באוטווה לאחר שברוס היימן, נתבקש לעזוב את תפקידו בראשית ינואר על ידי ממשלו של טראמפ. היימן (יהודי חבר המפלגה הדמוקרטית) שהחזיק בתפקיד השגריר בקנדה כשלוש שנים היה מקורב לנשיא היוצא, ברק אובמה. קודם למינויו לשגריר הוא שימש בכיר בבנק ההשקעות האמריקני גולדמן את זאקס ולאחר מכן היה לאיש עסקים.

דובר הבית הלבן, שון ספייסר, גרם ביום רביעי שעבר לתדלוק השמועות על המינוי של פיילין לתפקיד השגרירה בקנדה, כיוון שהוא סירב לאשר או אף להכחיש אותו. פייליין שכמו טראמפ מגיבה כל הזמן באמצעות חשבון טוויטר, לא התייחסה אף היא לשמועות על התפקיד החדש שמיועד עבורה.

חבר הפרלמנט הקנדי מטעם המפלגה הדמוקרטית החדשה, ניתן כהן, טוען כי מינויה של פיילין לשגרירה כמוהו להתמודד עם שני דונלד טראמפ. לדבריו הענקת תפקיד השגריר לפיילין יזיק למאמצי קנדה לחזק את הקשרים עם הממשל החדש של טראמפ, ויהיה קשה לקחת אותה ברצינות. הוא הוסיף: “פיילין אף פעם לא הרגישה בנוח עם האמת”. חבר פרלמנט נוסף מטעם המפלגה הדמוקרטית החדשה, צ’ארלי אנגוס, ציין כי המינוי הזה מראה עד כמה הממשל של טראמפ לא לוקח ברצינות את קנדה. ואילו רבים מהגולשים בקנדה הגיבו בצחוק ובגיחוך לגבי האפשרות שפיליין תזכה במינוי של השגרירה באוטווה.

פיילין (בת ה- 52 ואם לחמישה ילדים) הייתה ב-2008 מועמדת לתפקיד סגן נשיא ארה”ב, עת הכריז הסנטור הרפובליקני, ג’ון מקיין, כי יתמודד על תפקיד הנשיא מטעם מפלגתו. לדעת רבים מהמומחים בארה”ב פיילין רק הזיקה למקיין לזכות בתפקיד, והוא הפסיד לברק אובמה. מושלת אסלקה לשעבר נחשבת בדעותיה לימנית שמרנית (היא מתנגדת בין היתר להפלות), ומקורבת מטבע הדברים לאגף הניצי במפלגה הרפוליקנית. פיילין גם משתתפת קבועה באירועים של ‘תנועת מסיבת התה’, שאותה היא כינתה “העתיד של אמריקה”. היא משמשת כיום כפרשנית ברשת הטלוויזיה הימנית פוקס ניוז.

פיילין ידועה כתומכת נלהבת בישראל והיא דוגלת בברית האסטרטגית בין ארה”ב לישראל. יצויין כי במשרדה מוצב דגל ישראל באופן קבוע והיא אף ביקרה בארץ לפני כשש שנים.

אין זה סוד שפיילין נחשבת לאחת מהדמויות השנויות במחלוקת בארה”ב, והיא לא זוכה לאהדה רבה בקרב התקשורת בכל העולם. בראיונות שונים היא מתבלבלת בין מושגים ומפגינה חוסר ידיעה בנושאים בסיסים. דמותה לכן מככבת לא פעם בתוכניות פרודיה שונות. ב-2011 יצא לאור ספר שנכתב על ידי ג’ו מגיניס, שתיאר את פיילין בצורה שלילית. בין היתר נכתב כי היא בגדה בבעלה עם השותף שלו לעסקים וכן הסניפה קוק.

הרפר יוצא נגד טראמפ

מצעד הנשים בוונקובר ,21 בינואר השנה. (צילום: Roni Rachmani)

ראש ממשלת קנדה לשעבר, סטיבן הרפר, יוצא במתקפה נגד הנשיא החדש של ארה”ב, דונלד טראמפ. עם זאת הרפר לא מגיב כלל ליחסים ההדוקים בין טראמפ ושר החוץ שלו, לבין רוסיה ומנהיגה ולדימיר פוטין. הרפר וממשלתו החרימו את רוסיה בעיקר בגלל פעילותיה באוקריאנה, והובילו את המאבק הנחרץ ביותר בקרב מחנה מדינות המערב נגד פוטין.

מעניין כיצד ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, היה מתייחס לדברי הרפר כנגד טראמפ. כזכור הרפר ונתניהו ניהלו מערכת יחסים הדוקה ביותר וראש ממשלת קנדה לשעבר נחשב לידיד הקרוב ביותר של ישראל. עתה נתניהו מרגיש שיש לו הרבה במשותף עם טראמפ שלא מפסיק להבטיח שיתמוך באופן משמעותי בישראל, ואף יעביר את שגרירות ארה”ב מתל אביב לירושלים.

הרפר דיבר ביום חמישי שעבר בניו דלהי וזו בעצם הפעם הראשונה שהוא מדבר ישירות על נושאים פוליטיים בינלאומיים, מאז הובס בבחירות הפדרליות בנובמבר 2015 על ידי הליברלים בראשות ג’סטין טרודו. נאומו החשוב (בן החצי שעה) של הרפר התקיים בפני הפורום של קרן המחקר אובזרוור, שדן בעתיד העולם בעידן טראמפ. הרפר התייחס בנאומו לסידרה של זעזועים פוליטיים המתרחשים בעולם כיום, בהם החלטת בריטניה לעזוב את אירופה ובחירתו של טראמפ לנשיאות בארה”ב.

הרפר קורא למדיניות החוץ של טראמפ חוסר ודאות גלובלית. לדבריו שלטונו הבדלני של טראמפ הוא המקור עיקרי לאי הוודאות הבינלאומית. מדיניותו החדשה של טראמפ היא ציון דרך של שינוי מדיניות החוץ של ארה”ב, לעומת שבעים השנים האחרונות. לדברי הרפר אין לנו מושג ברור מה מתכוון הנשיא החדש של ארה”ב לעשות, אך יש לנו מספר קווי מתאר רחבים, והמשמעותי שבהם כאמור הוא לחזור אחורה ולהפוך את אבני היסוד של מדיניות החוץ האמריקנית, שמתקיימת מאז מלחמת העולם השנייה.

הרפר אומר כי טראמפ מתכוון להפחית משמעותית את מעורבות ארה”ב בעניינים בינלאומיים עולמיים, והוא יהיה מונחה על ידי אינטרסים כלכליים צרים. והראשונה שעל הפרק היא סין, שנחשבת על ידיו בוחריו ליריב גיאופוליטי ולכן יש לנקוט במדיניות קשה נגדה. ראש ממשלת קנדה לשעבר חושב שהנשיא החדש של ארה”ב יעבוד עם דידים ובני ברית של ארה”ב, אך עתה הם יאלצו להביא נכסים אמיתיים לשולחן הדיונים עם השלטון האמריקני. הוא לא הזכיר את קנדה במפורש אך התכוון גם אליה. הרפר ציין עוד כי השינוי במדיניות עם מדיניות ידידותיות יבוא לביטוי בראש ובראשונה עם מדינות אירופה.

הרפר טען עוד כי טראמפ הוא נשיא חסר תקדים בהיסטוריה של ארה”ב, והוא דוחה את הרעיון שאמריקה לבד צריכה לקבל את האחריות על נושאים עולמיים. רבים ממנהיגים העולם לא יאהבו את השינוי במדיניות החוץ של ארה”ב, שתתבסס מעתה על אינטרסים לאומיים חיוניים של ארה”ב, המוגדרים באופן צר ובעיקר מתייחסים לאינטרסים הכלכליים. המדיניות הבינלאומית החדשה הזו של ארה”ב תיצור סיכונים משמעותיים לעולם.

הרפר מאמין שהשינוי המשמעותי הנוסף במדיניות הבינלאומית של ארה”ב תחת שלטונו של טראמפ, מתייחס כאמור לגבי סין. בעידנו ארה”ב תפסיק להתייחס לגידול של סין כדבר שפיר וחיובי, אלא שיש להפסיק ולממן את היריב הגיאופוליטי. זה הולך להדאיג מאוד בעיקר נוכח המאזן השלילי המאסיבי ביחסי הסחר בין שתי מדינות אלה. היחס של טראמפ לסין מתאים להשקפה בדעת הקהל האמריקנית שתמיד הייתה סקפטית בנוגע לגבי מדיניות החוץ של ארה”ב כלפי סין, והאם היא באמת יותר הזדמנות מאשר איום.