בורארד פלייס ישתרע על פני בלוק שלם בין ארבעה רחובות בדאון טאון: בורארד, דרייק, הורנבי ודיווי. (הדמייה של הפרויקט: City of Vancouver via globalnews.ca)
הבניין השלישי בגובהו בוונקובר יבנה בפרוייקט החדש של ג’ים פטיסון בדאון טאון
הבניין השלישי בגובהו באזור ונקובר יבנה במסגרת הפרוייקט הענקי החדש של קבוצת ג’ים פטיסון (מחזיקה ב-40 אחוז בפרוייקט), ביחד עם ‘ריליינס פרופרטי’ (60 אחוז). ‘בורארד פלייס’ ישתרע על פני בלוק שלם בין ארבעה רחובות בדאון טאון: בורארד, דרייק, הורנבי ודיווי. מדובר באחד הפרוייקט הגדולים ביותר באזור, עלות הקמתו כחצי מיליארד דולר והליך הבנייה ימשך כארבע שנים.
‘בורארד פלייס’ יכלול שלושה בניינים גבוהים, מרכז מסחרי בן שבע קומות וחנויות. שני בניינים מיועדים למגורים ויכללו 810 דירות (מתוכן 723 מיועדות למכירה ו-87 להשכרה בלבד). אחד מהשניים יתנשא לגובה 54 קומות ויחשב כאמור לשלישי בגובהו בוונקובר (לאחר מלון דירות שנגרילה ומלון דירות טראפ), והשני לגובה 35 קומות. הבניין השלישי בגובה 14 קומות מיועד למשרדים ומסחר, ושלוש קומות ממנו יוקצו לסוכנות הרכב טויוטה של קבוצת פטיסון. סוכנות טויוטה שכנה במשך לא פחות מארבעים שנים על המגרש, שעליו יבנה ‘בורארד פלייס’. על המגרש נמצאים עדיין שני בתים ישנים מעץ שמיועדים לשימור, והם מוצעים בחינם למי שיפנה אותם למקום אחר. במידה ואף אחד לא יחפוץ בהם, הנהלת הפרוייקט תהרוס אותם ותשלם כשבעה מיליון דולר לגוף שאחראי על שימור בתים בוונקובר.
ג’ים פטיסון ממשיך לעשות חיל למרות גילו הרם (86), והוא נמצא במקום השלישי ברשימת האנשים העשירים ביותר של קנדה. זאת לפי המגזין הכלכלי האמריקני ‘פורבס’. הונו של פטיסון (שהוא היחידי מבריטיש קולומביה בעשיריה הפותחת), מוערך ב-7.5 מיליארד דולר. ברשימת העשירים ביותר בעולם ממוקם פטיסון במקום ה-177. פטיסון שהוא נוצרי אוונגליסט, והוא ביחד עם בניו תורמים כספים רבים לפעילויות ופרוייקטים שונים בישראל (בהם של קק”ל ו”מסע ישראלי מבראשית”).
בקבוצת פטיסון מועסקים 36 אלף עובדים, והיא מתעסקת במגוון רחב של תחומים. בהם: רכב, מדיה, פרסום, הפצה, בידור, חקלאות ואריזות. הקבוצה מחזיקה בזכויות הוצאת השיאים העולמיים של גינס ובחברת ריפלי אנטרטיינמט שמפעילה את רשת המוזיאונים של גיניס.
מסימני העתיד: תשים לי על האש שני שיפודי חרקים מתובלים היטב
לאור הגידול באוכלוסיה בעולם ועלייה מדאיגה בעוני, במקביל למחסור הולך וגדל במזון שמחירו מאמיר, יתכן והעתיד טמון דווקא בחרקים. כך לפחות ממליץ ארגון המזון והחקלאות של האו”ם. לא פשוט לאכול חרקים אך אם מתרגלים לזאת, יש בהם יתרונות רבים. חרקים עשירים בחלבונים שבריאים לגוף, בויטמינים ומינרלים, הם נחשבים למאכל ידידותי לסביבה מאוד עד כמה שזה נשמע מוזר, וניתן להשיגם בשפע כמעט בלתי מוגבל.
קבוצה של סטודנטים מאוניברסיטת ‘מגיל’ שבמונטריאול, נהנים לאכול חרקים כך מסתבר, ועתה הם מנסים לשכנע את הציבור הרחב שזהו מאכל “טעים” ומומלץ. הסטודנטים משקיעים בטיפוח חווה לגידול חרקים. ולהגנתם הם מביאים דוגמא על מאכל אחר שבעבר נחשב ללא אכיל. לדבריהם לפני שלושים שנה דג נא נחשב לדבר נתעב, וכיום רבים אוכלים אותו והוא מוגש כמנה מהודרת במסעדות מפוארות. הסטודנטים מאמינים כי במהלך השנים הקרובות מאכלים מחרקים יתפסו תאוצה. לדברי חברי הקבוצה כשליש מאוכלוסיית העולם (בעיקר באפריקה ואסיה) אוכלים חרקים באופן קבוע. עתה צריך לשכנע את מדינות המערב המפותחות ביתרונות העצומים של המאכל היוצא דופן הזה. “החרקים הם אוכל חכם ואנו מאמינים שבעתיד הקרוב הם יגיעו להרבה מסעדות ולבתים במערב”. אומרים הסטודנטים.
את החרקים ניתן לאכול במספר אופנים שונים. למשל: כמטוגנים, מבושלים, או אפויים. או שניתן אף לטחון אותם לקמח ולעשות בו שימוש למאכלים שונים.