התפוצות

הערים היקרות בעולם

הונג קונג (סין) היא העיר היקרה ביותר בעולם. (צילום: Estial)

מי אמר שקנדה יקרה: רק 5 ערים קנדיות ברשימת 209 הערים היקרות בעולם

חברת הייעוץ מרסר מפרסמת את הדוח השנתי ליוקר המחייה בעולם. המדד של מרסר המתפרסם זו השנה ה-24 ברציפות כולל 209 ערים, והוא מתבסס על בדיקת עלויות של למעלה מ-200 מוצרים שונים (כולל הוצאות לדיור, הוצאות על מזון, הוצאות על תחבורה, הוצאות על מוצרי צריכה לבית, הוצאות על ביגוד והוצאות על בידור).

קנדה שיש טוענים שהיא מדינה יקרה מיוצגת רק על ידי 5 ערים ברשימת 209 הערים היקרות בעולם. טורונטו במקום ה-109, ונקובר גם כן במקום ה-109, מונטריאול במקום ה-147, קלגרי במקום ה-154 ואוטווה במקום ה-160.

הונג קונג (סין) היא העיר היקרה ביותר בעולם. אחריה בעשירייה הראשונה: טוקיו (יפן), ציריך (שוויצריה), סינגפור (סינגפור), סאול (דרום קוריאה), לואנדה (אנגולה), שנחאי (סין), נג’מנה (צ’אד), בייג’ין (סין) וברן (שוויצריה).

העשירייה השנייה: ג’נבה (שוויצריה), שנז’ן (סין), ניו יורק (ארה”ב), קופנהגן (דנמרק), גונגג’ואו (סין), תל אביב (ישראל), מוסקבה (רוסיה), ליברוויל (גבון), ברזוויל (הרפובליקה של קונגו) ולונדון (בריטניה).

דיון בוועדת העלייה והקליטה של הכנסת להוקרת תרומת יהודי קנדה

ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות של הכנסת קיימה דיון מיוחד להוקרת יהודי קנדה, ביום שלישי שעבר (ה-26 בחודש).

בקנדה חיים כיום למעלה מ-400 אלף יהודים ומדובר בקהילה השלישית או הרביעית בגודלה בעולם, מחוץ לישראל. מרבית היהודים בקנדה חיים בריכוזי הערים הגדולות: טורונטו ומנטריאול.

שגרירת קנדה בישראל, דבורה ליונס, שהשתתפה בדיון המיוחד של ועדת העלייה והקליטה, אמרה בין היתר כי היהודים החלו להגיע לקנדה כבר בשנת 1760. הפרלמנט הקנדי החליט כי חודש מאי יהיה חודש מורשת יהודי קנדה, מדי שנה. ליונס הדגישה כי קנדה תמשיך להילחם עד חורמה באנטישמיות ובתנועת החרם נגד ישראל והיהודים. ובמקביל קנדה תמשיך להנציח את זכר השואה תוך אמירת השבועה “לעולם לא עוד”. היהודים בקנדה ימשיכו להיות בטוחים ומוגנים כמו שאר האזרחים בקנדה.

ליונס עושה רבות לקירוב היחסים בין ישראלים לפלסטינים. במרץ אשתקד היא אירחה במעונה הרשמי כמאה נשים מתנועת “נשים עושות שלום”, המבקשת לקדם את הפיתרון הסכסוך בין שני העמים. האירוע לרגל יום האישה הבינלאומי, כלל את השתתפותן של 11 שגרירות שמהכנות בישראל (בהן מסלובניה, פינלנד ואירלנד). וכן שלוש סגניות שגרירים. ליונס אמרה באירוע: “התכנסו הערב, נשים מכל העולם, כדי לתת הכרה לתפקיד הקריטי שנשים ישראליות ופלסטיניות ממלאות בחברה כאן על כל רבדיה. אין מטרה נעלה יותר מאשר שלום במדינה. במיוחד היום כשאנו נושאות את מבטינו מסביב, אנו רואות מספר עולה וגובר של קונפליקטים, אשר גובים מחיר אנושי במיוחד מנשים וילדים. לכן מצאנו לנכון שהיום – יום האישה הבינלאומי, נישא על נס את התפקיד החשוב שממלאות חברות בארגון נשים, שעושות שלום ובקידום השלום. הטרמינולוגיה בה משתמשות הנשים הייתה ביטחון כולל על רבדיו השונים. ביטחון הוא לא רק צבא, אלה הוא גם ביטחון כללי, חברתי ואישי. אך מעבר להרחבת המושג, מדובר בשיתוף נשים בהליכים המובילים להסכמי שלום. כאשר נשים מעורבות במשא ומתן ההסכמים שנחתמים מכילים יותר ומחזיקים מעמד לטווח ארוך יותר. למרות זאת, כיום רק 9% מהנושאים ונותנים הינן נשים. ורק 4% מהחתומים על הסכמים הן נשים. משמעות הדבר היא בפועל כאשר מדובר בהחלטות קריטיות על ביטחון, ממשל, חוקים ותקציבים, כחצי מהאוכלוסיה נשארת מחוץ למעמד החשוב של קבלת החלטות. אנו תומכות במעורבות גוברת של נשים בחברה, דבר היביא לשיפור מצבה”.

נגד “הרשימה השחורה”

הרב אדם שאייר מנהיג קהילת ‘שער השמים’ במונטריאול יוצא נגד הרבנות הראשית. (צילום: מקהילת שער השמים)

הרב הראשי של קהילת ‘שער שמיים’ במונטריאול, אדם שאייר, יוצא בחריפות נגד פעילותה של הרבנות הראשית בישראל, שלדבריו פסלה אותו. הרב שאייר ביקר בישראל לאחרונה ואף השתתף בישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות של הכנסת, כדי לשטוח את טענותיו הקשות נגד התנהלות הרבנות. הרב שאייר הוא הרב הבכיר הנמנה על “הרשימה השחורה” של הרבנות הראשית, הכוללת 160 רבנים מעשרים וארבע מדינות כולל ארה”ב, קנדה, אנגליה ודרום אפריקה. בהם רבנים אורתודוכסים בכירים ביהדות החרדית, ומחסידות חב”ד. הרבנים שנמנים על “הרשימה השחורה” לא הוכרו על ידי הרבנות לנושאי בירור יהדות ומעמד אישי.

דבר “הרשימה השחורה” שפורסמה בחודש יולי אשתקד עורר תגובות נזעמות בארץ ובחו”ל. יו”ר ‘עתים’ (עמותה המסייעת למי שנתקל בקשיים מול הממסד הדתי), הרב שאול פרבר, אמר כי “הרשימה השחורה” היא תעודת עניות להתנהלותה של הרבנות הראשית, מול יהדות התפוצות. הוא הוסיף: “אני תוהה מי הסמיך את הרבנות להחליט שרב של קהילה מסויימת בחו”ל אינו מקובל, ולפיכך חברי קהילתו אינם יהודים. הרבנות מנסה להפוך את עצמה לסמכות הבלעדית, והתנהגות זאת מביאה את העולם היהודי כולו לחשוש מן הבאות, ולגנות בתוקף את המגמה הפסולה הזו”.

הרב שאייר אמר בישיבת הוועדה: “אין לי אישור מהרבנות לחתן כיוון שהיא פסלה אותי. הרבנות גורמת לחלול השם. הם לא אמרו לי כי נדחתי, ורק שלחו לי מכתב שאולי אני לא יהיה מאושר. אני רב אמיתי והסמכתי לגיטימית. נפגעתי אישית מזה שהרבנות דחתה אותי ואת ההסמכה שלי. היא פוגעת ביכולת שלי לשרת את העם היהודי. המצב הקיים גורם לחוסר אמון ביני כמנהיג קהילה גדולה, לבין חבריה, החוששים לעלות לישראל ולהתחתן בה, מחשש שלא יוכרו בה כיהודים. זה פוגע במעמדי ובמוניטין שלי. הדבר הגיע לידי כך, שרבנים אחרים ממלצים לזוגות שלא לפנות אלי לעריכת חופה”. בדיון נכח גם מנכ”ל הרבנות הראשית לישראל, משה דגן. הרב שאייר הטיח בו: “בפעם הבאה לפני שאתם שוללים אותי, אני מזמין אתכם לבקר בבית הכנסת שלי. זו בהחלט תהיה חווית למידה”.

דגן אמר בתגובה כי הרבנות לא יצרה כביכול “רשימה שחורה” של רבנים בחו”ל. הוא הוסיף: “הדמגוגיה הזו שכביכול יצרנו רשימה של רבנים לא מוכרים, זה דבר שקר. הרבנות ובתי הדין אישרו את הרב שאייר, אך הם מחוייבים לבדוק את אמיתות המסמכים שהוצגו להם מטעמו. לא הספקנו לפנות לרב שאייר כיוון שיש לנו עומס עבודה רב. למחלקת האישות והגירות מגיעים כשלושת אלפים אישורים מדי שנה, ורק עובד אחד ושני סטודנטים מטפלים בכל הבקשות”. מנכ”ל הרבנות ביקש להוסיף עוד: “ההחלטות של הרבנות הוצאו מהקשרן. אני מיצר על פגיעה ברבנים כתוצאה ממה שהוצג על ידי אחרים “כרשימה שחורה”, ומתנצל על פירסומה. הטיוטה והקריטריונים להכרה ברבני חו”ל כבר גובשה, והיא נשלחה לארגוני הרבנים בעולם. לאחר קבלת התייחסותם, כמתחייב, הם ידונו ויאושרו במועצת הרבנות הראשית”.

הרב שאייר המשמש גם סגן נשיא ועד רבני קנדה, נחשב למקורב לראש ממשלת קנדה, ג’סטין טרודו. הוא אף ביקר עם טרודו באתר מחנה ההשמדה אושוויץ לפני כקרוב לשנתיים. הרב שאייר שימש גם כרבו של הזמר ליאונרד כהן, אף הוא חבר בקהילתו שנפטר אשתקד.

קהילת ‘שער שמים’ האותודורכסית נוסדה בשנת 1846 בווסטמאונט מונטריאול והיא מונה כיום כאלף וארבע מאות משפחות. הקהילה מחזיקה בבית הכנסת האותודוכסי הגדול ביותר בקנדה.

החלטות ממשלת ישראל פוגעות

הכותל (צילום: Golasso)

יו”ר מועצת המנהלים של הג’ואיש פדריישן: “החלטות ממשלת ישראל פוגעות במרקם היחסים המיוחד בין הקהילות בקנדה לישראל”

“ההחלטות האחרונות שהתקבלו על ידי ממשלת ישראל פוגעות מאוד מרקם יחסים המיוחד שקיים בין הקהילות בקנדה לישראל”. דברים חמורים אלה נאמרים על ידי יו”ר מועצת המנהלים של הג’ואיש פדריישן של מטרו ונקובר, קרן ג’יימס. זאת, בתגובת להחלטות הממשלה על הקפאת מתווה הכותל שהיה אמור לאפשר להכשיר את החלקה הדרומית, שם יהיה ניתן לקיים תפילה שוויונית. וההחלטה בנושא חוק הגיור שקובע כי כל הגיורים יהיו רק במסגרת הרבות הראשית בישראל, וכן תהיה בחינה של כל הגיורים שכבר קיימים. משמעות הדבר שיהודים שמשתכיים לזרמים שונים ביהדות דבר שמאפיין את הרוב הגדול של יהדות התפוצה, יהדותם לא תהיה מוכרת על ידי ישראל. אם כן גל המחאות הקשות נגד החלטת הממשלה שהתחיל בקרב יהודי ארה”ב מתפשט גם לקנדה. יש לזכור שבקנדה יש כיום את הקהילת היהודים השלישית בגודלה בעולם, מחוץ לישראל.

ג’יימס (ילידת 1952) כיום היא אשת עסקים שגרה בוונקובר, ועבר נמנתה על נבחרת השחייה של קנדה לאולימפיאדת מינכן שערכה ב-1972, בה נרצחו תשעה ספורטאים ושני מאמנים של נבחרת ישראל על ידי טרוריסטים.

ג’יימס ביקרה בחודש שעבר בישראל כולל אצבע הגליל, במסגרת השותפות של שש קהילות יהודיות בקנדה (מוונקובר, אוטווה, קלגרי, אדמונטון, וויניפג והליפקס) עם האזור שבצפון. השותפות בין הקהילות לאצבע הגליל כוללת קצאת מיליוני שקלים לטובת מערכות החינוך והרפואה באזור, וכן פעילויות משותפות עם אחד עשר בתי ספר באזור, משלחות נוער ותורמים רבים. ג’יימס מזכירה שהקהילה היהודית בוונקובר מקיימת מערכת יחסים מיוחדת עם אצבע הגליל לאורך עשרים השנים האחרונות, שכוללת השקעות כספיות גדולות, על מנת לשפר את איכות החיים של התושבים המקומיים. “במהלך שנים אלו נבנה גשר חי בין שתי הקהילות, שכולל חברויות רבות של בני משפחה אחת גדולה, של עם אחד”.

ג’יימס מוסיפה: “כל זה עומד בניגוד מוחלט להחלטות ממשלת ישראל בנושא מרחב תפילה שיווני בכותל ובנושא חוק הגיור, שמעניק לרבנות שליטה על הגדרת מי הוא יהודי. ובכך מעמיד את הסטטוס של אלפי יהודים בסימן שאלה”. היא מדגישה כי החלטות הממשלה בסוגיות חשובות אלה פוגעות במשמעות התפיסה של מה זה להיות עם אחד, והממשלה שולחת מסר לרוב היהודים בצפון אמריקה כי היא איננה מכירה ביהדותם. “זה מעמיד את המשך תמיכתם של יהודי התפוצות בישראל במצב של סיכון משמעותי. ולכן המצב כרגע הוא חמור ביותר”.

לדברי ג’יימס היא משתייכת לאחד מבתי הכנסת הגדולים ביותר של ונקובר, בו גברים ונשים יושבים ומתפללים ביחד. וכן נשים חובשות כיפה וטלית אם כך הן חפצות. לא מעט גברים ונשים מבית כנסת זה עשו עלייה לישראל. סגנון תפילה זה המשותף לגברים ונשים הוא הנורמה המקובלת עבור מרבית היהודים החיים בצפון אמריקה. ג’יימס מסיימת בדברים אלה: “אני מאמינה כי הזהות המשותפת של כולנו כעם יהודי אחד, ללא קשר לזרם היהדות אליו כל אחד מאתנו בוחר להשתייך, גדולה ומשמעותית לגשר על כל שוני באשר הוא”.

יצויין כי הקונסולית הכללית של ישראל בקנדה, גלי ברעם, שלחה מברק למשרד החוץ בישראל כי קיבלה מסרים חריפים מבכירים בקהילות היהודיות בטורונטו וונקובר, שמזהירים כי שתי החלטות הממשלה יחמירו את הניכור כלפי ישראל, בקרב הדור הצעיר של יהודי קנדה. לדבריה אחד הרבנים בקנדה אמר לה כי סטודנטים יהודים אומרים שמה שישראל עושה זו אנטישמיות”.