Skip to content

  • Home
  • Subscribe / donate
  • Events calendar
  • News
    • Local
    • National
    • Israel
    • World
    • עניין בחדשות
      A roundup of news in Canada and further afield, in Hebrew.
  • Opinion
    • From the JI
    • Op-Ed
  • Arts & Culture
    • Performing Arts
    • Music
    • Books
    • Visual Arts
    • TV & Film
  • Life
    • Celebrating the Holidays
    • Travel
    • The Daily Snooze
      Cartoons by Jacob Samuel
    • Mystery Photo
      Help the JI and JMABC fill in the gaps in our archives.
  • Community Links
    • Organizations, Etc.
    • Other News Sources & Blogs
    • Business Directory
  • FAQ
  • JI Chai Celebration
  • JI@88! video
Scribe Quarterly arrives - big box

Search

Follow @JewishIndie

Recent Posts

  • Jews support Filipinos
  • Chim’s photos at the Zack
  • Get involved to change
  • Shattering city’s rosy views
  • Jewish MPs headed to Parliament
  • A childhood spent on the run
  • Honouring Israel’s fallen
  • Deep belief in Courage
  • Emergency medicine at work
  • Join Jewish culture festival
  • A funny look at death
  • OrSh open house
  • Theatre from a Jewish lens
  • Ancient as modern
  • Finding hope through science
  • Mastering menopause
  • Don’t miss Jewish film fest
  • A wordless language
  • It’s important to vote
  • Flying camels still don’t exist
  • Productive collaboration
  • Candidates share views
  • Art Vancouver underway
  • Guns & Moses to thrill at VJFF 
  • Spark honours Siegels
  • An almost great movie 
  • 20 years on Willow Street
  • Students are resilient
  • Reinvigorating Peretz
  • Different kind of seder
  • Beckman gets his third FU
  • הדמוקרטיה בישראל נחלשת בזמן שהציבור אדיש
  • Healing from trauma of Oct. 7
  • Film Fest starts soon
  • Test of Bill 22 a failure
  • War is also fought in words

Archives

Tag: הגירה

שבע עשרה שנים בוונקובר בצל מותה של אמי

בדרך כלל אני זוכר היטב את היום בו נחתי בקנדה לאחר שעזבתי את ישראל, אך השנה לאור מות אמי, התאריך הזה לא בדיוק עבר בראשי. אני נחתתי בוונקובר בחמישה עשר בפברואר אלפיים וחמש ומאז אני כאן. מדובר כבר בלמעלה משבע עשרה שנים

כאמור לא “חגגתי” השנה בשבעה עשר בפברואר את יום השנה של בואי לונקובר, כיוון שאמי נפטרה בשישה בפברואר. הגעתי בטיסת חירום לישראל כדי להיות עימה בבית החולים, ולמחרת הגעתי היא נפטרה. כאילו חיכתה רק לבואי

לאחר השבעה בה הגיעו עשרות חברים, מכרים של אחי אמיר ושלי, וכמובן בני משפחה וכן חברות רבות של אמא ושכנות שלה, נזקקתי ליום מנוחה לעקל את כל מה שעבר עלי. ואז בשבוע השני והאחרון שלי בתל אביב, התחלתי לארגן את דירת אמי לקראת הפינוי. עברתי על אין סוף מסמכים, ספרים, חפצי אמנות ובגדים, כדי לבדוק מה חשוב ומה לא. מה להמשיך ולשמור ומה לתרום. לפיכך לא היה לי זמן ומקום לחשוב על השבעה עשר בפברואר – שכאמור הוא “יום השנה” שלי כאן בוונקובר

השנתיים וחצי האחרונות בוונקובר ובכלל היום קשות מנשוא ומאוד מאוד מסובכות. הקוביד שיבש לנו את החיים והפכנו כמעט לאסירים בבתים ובאזור. בראשית שנה שעברה איבדתי את אבי שמת בגיל תעשים וארבעה חודשים, מסובכים של קוביד. אבא היה חולה מאוד וידענו שהסוף מגיע. לא יכולתי להגיע להלוויתו בגלל מגבלות הקוביד, ולפיכך ראיתי אותה באמצעות זום

אחי ואני חשבנו אמא תוכל לחיות עמנו עוד שנים רבות לאור כך שמצב בריאותה היה מצויין, לאשה בגיל תעשים ושתיים. היא הצליחה להתאושש ממותו של אבא וזה דבר לא פשוט לאחר שבעים ואחת שנות נישואים. אמא חזרה לשגרת החיים שלה שכללה מפגשים עם הרבה מחברותיה, עם בני המשפחה, ספורט כמעט כל יום וקריאת ספרים

באחד הימים (בשני לפברואר) היא ירדה מדירתה לאכול סלט, נחנקה בפתאומיות מתפוח שהיה בו והסיפור שלה נגמר מהר מאוד. היא הועברה לבית החולים איכילוב ולאחר ארבעה ימים נקבע מותה

ועתה כשאני משחזר את מה שעבר עלי בשנים האחרונות ובעיקר בשנה האחרונה, בה נפרדתי תחילה מאבא ולאחר מכן מאמא, קשה לי לחזור לשגרת החיים הרגילה, ולחשוב על שבעה עשרה השנים שלי כאן – בונקובר

כל צורת החיים שלי השתנה עת עברתי מתל אביב לוונקובר. קודם כל בישראל עבדתי במשרה מלאה כעיתונאי בתחום התקשורת, וכיום כאן זה תחביב בלבד. בשמונה השנים האחרונות אני עובד בחברה שמספקת הלוואות למי שלא יכול לקבל אותן מהבנק, ותפקידי הוא המבקר

בארץ הייתי מוקף בני משפחה חברים וכמובן היו לי בנות זוג לתקופות ארוכות בחיי. השהגעתי לוונקובר היכרתי כאן רק חבר אחד שעזב את תל אביב מספר שנים לפני. לאט לאט הצלחתי להכיר אנשים וכיום יש לי גם כן (כמו בתל אביב) מספר חברים טובים, בהם ישראלים, יהודים קנדים ומקומיים

ומהיבט האישי: מזה ארבע שנים ושמונה חודשים, יש לי בת זוג קבועה שהגיעה לוונקובר מסין. וואנווי גרה כאן כשמונה שנים ובשנתיים האחרונות היא עובדת בממשלה הפדרלית. יש לנו חיי אהבה ושותפות טובה, קירבה גדולה והרבה עניין משותף – בעיקר בתחומי האמנות והתרבות. החיים שלנו ביחד טובים מאוד ואנו רק מצפים להמשך של עוד ועוד

לסיכום: אין לי על מה להתלונן בשבע עשרה השנים שאני גר בבית בוונקובר

Posted on May 18, 2022May 4, 2022Author Roni RachmaniCategories עניין בחדשותTags Canada, COVID, death, family, immigration, Israel, הגירה, ישראל, מוות, משפחה, קוביד, קנדה
קנדה רוצה מהגרים נוספים

קנדה רוצה מהגרים נוספים

קנדה רוצה מיליון מהגרים נוספים בשלוש השנים הקרובות

קנדה מונה למעלה משלושים ושמונה תושבים החיים בשטח ענקי המשתרע על פני כעשרה מיליון קמ”ר. מדובר בשטח אף גדול מזה של ארצות הברית (רק רוסיה מחזיקה בשטח הגדול מזה של קנדה). קנדה מבקשת להכניס לשטחה מיליון מהגרים עד סוף שנת אלפים עשרים ואחד.

“במידה רבה, הודות לאזרחים חדשים שקיבלנו בברכה במהלך ההיסטוריה שלנו, קנדה התפתחה לכדי מדינה חזקה ותוססת שכולנו נהנים ממנה”, אומר שר ההגירה, הפליטים והאזרחות, אחמד חוסיין. זאת במסגרת דין וחשבון שנתי על ההגירה לקנדה, שהוגש בראשית השנה לפרלמנט. במדד הפיתוח האנושי (האיץ’. די.איי) קנדה מדורגת במקום השניים עשר והמכובד בעולם, מתוך מאה שמונים ותשעה מדינות.

הדו”ח השנתי בנושאי הגירה מבליט שלא במקרה את הצלחת המהגרים המגיעים לקנדה. כיום כעשרים אחוז מתושבי קנדה נחשבים למהגרים (נולדו בארץ אחרת המחוצה לה). זאת לעומת פחות מארבעה עשר אחוז של מהגרים בארה”ב השכנה. בשני העשורים האחרונים הגיעו לקנדה כשישה מיליון מהגרים. לדברי שר ההגירה, הפליטים והאזרחות הקנדי, המדינה אינה מפלה מהגרים על בסיס גזע, לאום, מוצא אתני, דת או כל מגדר אחר. הוא מציין כי קנדה כיום היא המדינה המובילה בעולם בניהול מהלך ההגירה המורכב. השר חוסיין אומר כי קנדה בהצלחה מרובה בוחרת את המהגרים שתורמים לה ביותר, לעומת אלה שלא יתרמו לה.

מערך ההגירה הקנדי מבוסס על שיטת ניקוד (הנקראת סי.אר.אס) לפי מספר קריטוריונים. בהם: גיל, השכלה, שפה, ניסיון בעבודה וקשרים בקנדה (בתחומי משפחה, עבודה או לימודים). בשל הביקוש הגדול להגר לקנדה הדירוג המינימלי של שיטת הניקוד עלה בראשית השנה מרמה של ארבע מאות ארבעים ותשעה לרמה של ארבע מאות ושבעים. בכל מקרה הניקוד המקסימלי למגישי הבקשה להגר מגיע לאלף ומאתיים.

מנסיוני האישי בהגירה מישראל לקנדה

עזבתי את תל אביב ועברתי לוונקובר לפני כארבע עשרה שנים. תמיד חלמתי לגור בחו”ל. במהלך השנים הבנתי שיהיה קל יותר להגר לקנדה. מה גם שחבר טוב שלי מישראל עבר לוונקובר כארבע שנים לפני.

בדקתי באתר רשות ההגירה הקנדי באם יש לי מספיק נקודות להתחיל בהליך ההגירה. בעזרת ההשכלה הגבוהה שרכשתי בישראל, ניסיוני הממושך בעבודה בעיתונות ושליטה בשפה האנגלית – התברר לי שאני עומד במכסת הנקודות הרצויה להגירה.

הגשתי את מסמכי ההגירה לקונסוליה הקנדית בתל אביב והמתנתי לבאות. לא שיערתי בנפשי כי אאלץ להמתין זמן רב עד קבלת האישור להגר. מתברר שבאותם ימים החליטה מחלקת ההגירה הקנדית להקשיח את תנאי ההגירה. לכן שונתה שיטת הניקוד והתווספו תנאים חדשים. אך כאן נוצרה בעייה קשה באשמת מחלקת ההגירה הקנדית: היא החליטה להטיל את התנאים החדשים גם על אלה שכבר פתחו בהליכי ההגירה. זה כלל כמובן גם אותי. בפועל מדובר בהחלטה שמנוגדת לחוק כיוון שאי אפשר להחיל תנאים חדשים על מי שכבר פועל לפי תנאים קודמים. אמר לי בזמנו עורך דין קנדי שאני יכול לתבוע את ממשלת קנדה בנושא. אני וויתרתי אך נדמה לי שיש אחרים שאכן תבעו את הממשלה.

מכל מקום בעקבות שינוי שיטת הניקוד נוצר בלגאן גדול במערכת ההגירה. אפילו בקונסוליה הקנדית בתל אביב לא ידעו מה להגיד בנושא. לבסוף לאור התנאים החדשים נאלצתי לעבור מבחן באנגלית, ברמה של מי שמתעד ללמוד באחת ממוסדות הלימוד בחו”ל. הליך ההגירה התעקב ונמשך בסופו של דבר כשלוש שנים, עד ליום המיוחל שבו קיבלתי את האישור להגר לכאן.

Format ImagePosted on June 19, 2019June 12, 2019Author Roni RachmaniCategories עניין בחדשותTags Canada, immigration, Israel, הגירה, ישראל, קנדה
בהגירה לקנדה

בהגירה לקנדה

(facebook.com/ProICC)

ישראלים המבקשים לברר פרטים על הליך קבלת תושבות קנדית, נתקלו בנציגי חברת פרו איי.סי.סי שניסו להונות אותם. כך נטען בכתבה במדור הכלכלי של עיתון הארץ – דה מארקר. עוד נטען בכתבה כי נציגי החברה טוענים שהם עוזרים בבקשות לתושבות מטעם שגרירות קנדה, ומוכנים לעזור לישראלים אם ישלמו חמש מאות ושמונים דולר, ויעבירו להם את פרטי כרטיס האשראי שלהם. משגרירות קנדה בתל אביב נמסר בתגובה כי לחברת פרו איי.סי. סי אין קשר למשרד ההגירה, פליטים ואזרחות, וממשלת קנדה רואה בחומרה כל ניסיון להונות בתחום האזרחות או ההגירה. אם מישהו מציג עצמו כנציג השגרירות או משרד ההגירה ומציע מעמד הגירה או אזרחות בטלפון זו הונאה. מחברת פרו איי.סי.סי לא נמסרה תגובה לעיתון הישראלי.

בשבועות האחרונים מופיעה מודעה בפייסבוק מטעם פרו איי.סי.סי ובה ההצעה לבדוק זכאות לאזרחות קנדית. ישראלים שנכנסים ללינק מקבלים לאחר זמן קצר שיחה טלפונית, המוצגת באפליקציות לזיהוי שיחה כשיחה משגרירות קנדה, ובה אדם המציג עצמו כעובד שם ומסביר את המשמעות של הגשת בקשה לתושבות. עיתונאית דה מארקר השאירה את פרטיה באתר החברה ונציגה התקשר אליה. הוא הציג עצמו בשם וויליאם סאנלי עובד פרו איי.סי.סי, מבלי לציין שהחברה אינה שייכת לשגרירות קנדה. סאנלי פירט את ההיתרונות בהגירה לקנדה, מערכת הבריאות המתקדמת, לימודים בחינם, עזרה בפתיחת עסק ועוד.

לשאלת הכתבת מדוע נוקטת השגרירות הקנדית בגישה פרו-אקטיבית ומגייסת אנשים ממדינות אחרות לעבור אליה, טען סאנלי, כי קנדה מבקשת להגדיל את האוכלוסייה במדינה ומקבלת בכל חודש שבעה עשר אלף תושבים חדשים, העונים על דרישות מסוימות. בהן: גיל, רמת השכלה, ניסיון תעסוקתי ואנגלית ברמה גבוהה. לאחר שהכתבת ענתה על מספר שאלות סאנלי הודיע לה כי היא עומדת בדרישות, ועליה למלא טופס שישלח אליה דרך האימייל, ולשלם מייד חמש מאות ושמונים דולר. סאנלי הפעיל לחץ על הכתבת והודיע לה כי התחיל כבר בהליך הרישום שלה, ואם היא תעצור אותו, היא תאלץ להמתין כשנה, עד שתוכל להגיש בקשה חדשה. לדברי סאנלי אם הכתבת לא תפעל מייד להגשת הבקשה להגירה היא תסומן על ידי השגרירות, ולכן תאלץ להמתין שנה תמימה להגשת בקשה חדשה.

בשגרירות קנדה בתל אביב מסרו כי הם פתחו בבדיקה בנושא פעילות חברת פרו איי. סי.סי. בשגרירות ביקשו לציין כי אלה המבקשים להגר למדינה נוטים לעתים קרובות להסתמך על יועצי הגירה, שיעזרו להם לטפל בנושא. עם זאת הם עלולים ליפול לידי נוכלים. ממשלת קנדה החליטה להשקיע השנה מיליוני דולרים, כדי להגן על האזרחים והמועמדים להגירה, כדי שלא יפלו במלכודות של הנוכלים. עוד נמסר כי משרד ההגירה לא מעניק יחס מיוחד למי שפועל להגר באמצעות יועץ, וזה לא מבטיח להם דבר. כל הטפסים הנחוצים להגירה נמצאים באתר משרד ההגירה ואפשר להוריד אותם ללא תשלום. גם רשימת יועצי ההגירה החוקיים נמצאים באתר. אגב חברת פרו איי.סי.סי לא נמצאת ברשימת היועצים המוסמכים לטפל בהגירה לקנדה.

בדקתי את האתר של פרו איי.סי.סי ומצאתי שמשרדי החברה ממקומים ברחוב הייסטינג 1021 בוונקובר. פרו איי.סי.סי מציגה עצמה כחברה מובילה עם רקורד מוכח בתחום ההגירה, והבאת מהגרים לקנדה מכל העולם. מהגרים שהם אנשי מקצוע מיומנים, אנשי עסקים, סטודנטים וחברי משפחה. בחברה מציינים עוד כי הם ליוו כבר אלפים שהגרו לקנדה. בדף החברה בפייסבוק מפורסם כי יש לה כששת אלפים וחמש מאות “לייקס”.

Format ImagePosted on May 29, 2019May 23, 2019Author Roni RachmaniCategories עניין בחדשותTags Canada, Haaretz, immigration, investigation, Israel, ProICC, בדיקה, הארץ, הגירה, ישראל, פרו איי.סי.סי, קנדה
פורום הישראלים בקנדה

פורום הישראלים בקנדה

פורום אתר תפוז (בבעלות חברת אורנג’ הולדינגס) עבור הישראלים בקנדה ממשיך להיות עמוס בשאלות רבות, ובמידע רב הנדרש עבורם. כיום 15,309 איש עוקבים אחר נעשה בפורום. תפוז מפעילה בנפרד פורום עוברים לקנדה שעוסק בענייני הגירה. כיום 11,369 איש עוקבים אחר הנעשה בפורום הזה.

לפי תפוז הפורום עבור ישראלים בקנדה הוא “הבית לישראלים הגרים במדינה השנייה בגודלה בעולם, למי שמעוניין לדעת על החיים כאן, ולאלו שבדרך. זה המקום ליצירת קשרים ומתן מידע לישראלים הרבים החיים ברחבי קנדה. מסעדות, עבודה, מגורים ובילויים – הבמה פתוחה לכל נושא שמעניין אתכם ויהפוך את הפורום והחיים פה ליותר מעניינים. לאלו מכם שנמצאים בדרך, בחבלי ההגירה לקנדה, אנחנו מבקשים תשעיינו במאגרי הקישורים, המאמרים ובדף השאלות הנפוצות ותבדקו שם את המידע, כיוון שאם שאלתכם כבר נענתה שם, תקלו על הפורום מחזרה על עצמו. הפורום הזה ששואף לתמוך בקהילה גדולה של חברים, מבוסס על סובלנות ועזרה הדדית, וכמה דברים אינם מקובלים בו: אין כאן מקום לניגוח בנושא השהייה בחו”ל, לא יתקבלו כאן הטפות מוסר. הודעות מעין אלה, ובמיוחד אם יכתבו בשפה בוטה – ימחקו בשלב ראשון ויחסמו בשלב השני. התקפות אישיות על גולשים או חשיפה של פרטים אישיים על גולשים ע”י גולשים אחרים, לא יתקבלו כאן. הודעות כאלה ימחקו וכותביה יחסמו. הפורום פתוח לכל הגולשים המעוניינים להשתתף בו ולכולם ניתנת זכות ביטוי שווה. הודעות המשתיקות גולשים אחרים מכל סיבה אף הן אינן רצויות כאן. יש להקפיד על התייחסות בכבוד לכל משתתף/ת בפורום, ללא התבטאויות פוגעות במזיד, קללות וכדומה. נא לשמור על שפה נקייה ונעימה בפורום. כמו בכל קהילה, גם כאן יש מקום לידיונים וחילוקי דעות. אנא שמרו על דיון ענייני ובוגר. השתדלו לנסח את דעותכם בצורה סובלנית, תרבותית, חיובית ובונה, גם כשאתם נסערים”.

בין השאלות שהועלו לדיון בפורום לאחרונה: היבטים פסיכולוגים בגידול ילד מחונן, הגירה לקנדה, מעבר לארה”ב, מחפשים ספרים ישראלים בוונקובר, כיצד ניתן לצפות בערוצים ישראלים בחו”ל, רואי חשבון בטורונטו, ספרי ילדים ונוער מחפשים בית חם, מה דעתכם על הילודה בקנדה, הבדיקות הבטחוניות לקבלת כרטיס פי.אר, שבוע בטורונטו עם הרכב – היכן מומלץ לשהות, הוצאת רישיון נהיגה, האם יש מגבלות גיל להגירה, המלצות על סוכן נדל”ן במונטריאול, ישראלים בקולונה, המנטליות בקנדה, בית ספר יהודי בטורונטו, לימודי פסיכולוגיה בקנדה, האם יש סיכוי ששער הדולר הקנדי ירד, דמי ניהול בבניינים, מס על הכנסה, אתר לחיפוש דירות להשכרה, יציאה מישראל עם דרכון זר, מערכת הבריאות הציבורית בקנדה, מיסוי כפול וביטוח לאומי, מכירת בית בישראל, אפשרות לרילוקיישן ועוד.

אתר תפוז מפעיל גם פורום להשקעות נדל”ן בקנדה. מדובר בפורום חדש יחסית שנפתח ביולי אשתקד, ומספר העוקבים שלו עומד על 1,241 איש. בין השאלות שהועלו לדיון בפורום זה: חוזה שכירות אחיד בטורונטו, משקיעים זרים בנדל”ן בטורונטו, קניית בית והשכרה לדיירים, הזדמנויות להשקעה, עתיד בקנדה, השקעות בקנדה לא מובילות לאזרחות קנדית, מה העדיפות של קנדה על ארה”ב, השקעה של אזרח קנדי, מה התשואה שאפשר להשיג על נדל”ן בקנדה, האם יש הגירה חיובית כל כך שמצדיקה השקעה בנדל”ן, האם המיסוי של 15% על השקעות בנדל”ן לזרים לא מוחק את היתרון, קרן פנסיה קנדית תסכים להתחייב לאזרח ישראלי לפנסיה, מה דין הבנקאות בקנדה בייחס לתיירים, כיצד מובטחת ההשקעה על שם המשקיע ובאיזה אופן כדאי להשקיע בקנדה.

Format ImagePosted on July 11, 2018July 9, 2018Author Roni RachmaniCategories עניין בחדשותTags Canada, immigration, investments, Israel, real estate, Tapuz, הגירה, השקעות, ישראל, נדל"ן, קנדה, תפוז
האופציה הקנדית

האופציה הקנדית

בעידן טראמפ: האופציה הקנדית תופסת תאוצה אצל ישראלים ואמריקנים כאחד. (צילום: Cynthia Ramsay)

בעידן הנשיא האמריקני השערורייתי ביותר בתולדות המדינה, דונלד טראמפ, האופציה לעבור לקנדה תופסת תאוצה אצל אמריקנים וגם אצל ישראלים. כך מסתבר.

עיתונאית הארץ, נעמי דרום, שגרה עם משפחתה בקיימברידג’ מסצ’וסטס בשנתיים האחרונות, כותבת על האופציה הקנדית. הטור שלה שכותרתו “מתי קנדה נהיתה מגניבה בהרבה מאמריקה?” פורסם לאחרונה. דרום כותבת בכותרת המשנה כי “כמו הרבה ישראלים ולא מעט אמריקאים, גם אנחנו רואים בקנדה חוף מבטחים שאליו נוכל להיסחף כשהאפשרויות האחרות יאזלו. אבל איך קרה שאמריקה התחילה נושאת עיניים לחברה הצפונית אחרי שנים של זלזול?”

דרום אומרת כי עבור ישראלים רבים שגרים ביבשת, קנדה נמצאת שם כאופציה, פוטנציאל רומנטי בלתי ממומש. נראה שהכל שם הרבה יותר קל ושפוי: זכויות סוציאליות שזכאים אליהן כבר לאחר חודשים מועטים, ויזה קלת יחסית להשגה, קהילה יהודית נחמדה ועוזרת (היא מתכוונת לקהילה בטורונטו), הקנדים מדברים אנגלית, לא אוהבים רובים ולא אוחזים בטירוף באולטרה קפיטליזם של הדוד סם.

דרום מציינת כי מאז שטראמפ נבחר כמועמד המפלגה הרפובליקנית קנדה זוהרת כיהלום צפוני. מושב הסובלנות וביטוח הבריאות האוניברסלי, המקום שבו אוהבים מהגרים, מקבלים אותם, מאמצים פליטים סורים ומצטלמים איתם. עד הבחירות האחרונות משל בקנדה סטיב הרפר, פוליטיקאי שמרן, לא פופולרי ושנוי במחלוקת, בעוד ארצות הברית התגאתה בנשיא ליברלי, רהוט ורחום. אבל מאז התהפכו היוצרות וקנדה מתהדרת בטרודו הליברל, הפמיניסט והסובלני. האמריקנים לעומת זאת, נלכדו במערכת בחירות מכוערת

שהסתיימה בבחירתו של האיש שעוד לא פגש ניאו-נאצי שהוא לא מחבב. לאימתם גילו האמריקנים שהם פתאם פחות שווים מהשכנה המנומנמת שבה התרגלו לזלזל.

בתקופת הפריימריז לבחירות בארה”ב כותבת דרום, עיתונאי קנדי נסע לסקר את אספת הבחירות של ברני סנדרס, שהוא ותומכיו נחשבו לשמאלנים קיצוניים בין השאר בשל תמיכתם בביטוח הבריאות הציבורי. “אנחנו בסך הכל רוצים מה שיש לכם”, אמרו תומכי סנדרס לעיתונאי הקנדי, “מה כל כך קיצוני בזה?”.

אם פרסום התוצאות לבחירות בארה”ב יותר ויותר אנשים הכניסו לגוגל את המשפט “איך מהגרים לקנדה”, יותר מאשר אי פעם מאז נוסד מנוע החיפוש. בחדש שעבר פורסם כי מספר שיא של מהגרים בעיקר מהאיטי, התייאשו מארצות הברית ועברו את הגבול לקנדה.

הניו יורקר פרסם כתבה לפני מספר חודשים תחת הכותרת “הייינו יכולים להיות קנדה”. הכותב אדם גופניק, שגדל בשתי המדינות כתב בין היתר כי אמריקה תייחל, תרצה להיות קנדה, תקנא בקנדה, תכה על חטא ועוד על המהפכה האמריקנית, ערש הדמוקרטיה המודרנית?

דרום מסבירה כי גם היא ומשפחתה שקלו בשלבים מסויימים לוותר על סיבוכי הוויזה האמריקאיים ולהגר צפונה. היתרונות ידועים. אך מה אנו יודעים על קנדה? מה יש לנו בקנדה שלא גדלנו עליה, לא ראינו בטלוויזיה סדרות שלה, לא צרכנו סרטים קנדיים. מה אנו יודעים על הפוליטיקה שם? בעוד שאמריקה זורמת בעורקינו, קנדה היא טריטוריה זרה ומושלגת.

על הביקור בטורונטו היא אומרת: האנשים מנומסים אבל לא באופן מוגזם. טורונטו נראית נחמדה והחברים שלנו שגרים בה מרוצים מהחיים בה.

בין תגובות הקוראים של הרשימה: “קנדה נעימה מארה”ב, שלווה מארה”ב, אינה מושחתת כמו ארה”ב ויקרה ממנה. זו מדינה ענקית ומגוונת וכן יותר אירופאית, פחות רודפת בצע, מסודרת יותר. מס הכנסה גבוה יותר אך ביטוח הבריאות זול בהרבה. בקנדה האווירה רגועה יותר, פחות חומרנית. ארה”ב היא מדינה לעשירים ועם טראמפ הפער בין עשירים לעניים ילך ויגדל”.

Format ImagePosted on September 13, 2017September 14, 2017Author Roni RachmaniCategories עניין בחדשותTags Canada, immigration, Israel, Trump, United States, ארצות הברית, הגירה, טראמפ, ישראל, קנדה
פורום הישראלים בקנדה של תפוז

פורום הישראלים בקנדה של תפוז

פורום הישראלים בקנדה של אתר תפוז מכיל כבר ארבעה עשר אלף עוקבים. בהודעה של הנהלת הפורום נאמר בין היתר כי: פרום לקהילת הישראלים בקנדה הוא בית לישראלים הגרים במדינה השנייה בגודלה בעולם, למי שמעוניין לדעת על החיים כאן, ולאלו שבדרך. זה המקום ליצירת קשרים ומתן מידע לישראלים הרבים החיים ברחבי קנדה, עבודה, מגורים מסעדות ושאר הבילויים. הבמה פתוחה לכל נושא שמעניין את הישראלים.

לתפוז פורום נוסף בנושא ישראלים וקנדה והוא מתמקד באלה שעוברים לקנדה. לפורום זה יש כבר עשרת אלפים עוקבים. הוא משמש למתן סיוע הדדי ומקצועי, לאלו שמתחילים או נמצאים בהליך המעבר לקנדה. ובמקביל של אלה שכבר גרים כאן “ויש להם סבלנות”, רצון או אינטרס לעזור למי שמעוניין לעבור לקנדה. מטבע הדברים נושאי פורום זה מתמקדים בעיקר בהגירה, עבודה, לימודים, ניהול עסקים וגידול משפחה.

להערכת הפורומים של תפוז כמאה אלף ישראלים גרים כיום בקנדה. מרביתם כצפוי גרים באזור מטרו טורנטו וברחבי הפרובינציה הגדולה והעשירה של קנדה – אונטריו. אחריה בפרובינציה השנייה בגדולה בקנדה – מונטריאול. לפי הערכת ארגון הגג של הפדרציות היהודיות של קנדה, במדינה חיים כיום למעלה מארבע מאות אלף יהודים. מדובר אפוא בריכוז היהודים השלישי או רביעי בגודלו בעולם (מחוץ לישראל כמובן) אחרי ארה”ב, רוסיה וצרפת. יתכן שכיום מספר היהודים בקנדה אף משתווה לאלה של רוסיה וצרפת.

בחזרה לפורומים של הישראלים בקנדה. הנושאים המרכזיים העולים לדיון בפורום הישראלים בקנדה, במהלך בחודשים האחרונים הם: מערכת החינוך הציבורית הנחשבת למהטובות בעולם, חיפוש עבודה, האם ישראל יותר מושחתת מקנדה, שאלות בנוגע למיסוי לעצמאים, המלצות באיזה בנק לפתוח חשבון, מהן הדרכים להעברת כסף מישראל לקנדה, המיסים על רכישת בית או דירה בפעם הראשונה, ויזות עבודה, המלצות על חברות הובלה, רשיונות נהיגה, תחום האוכל, מבחן האזרחות בדרך לקבל אזרחות, השקעות בישראל של ישראלים שגרים בקנדה, רופאים ישראלים שעובדים בקנדה, מציאת יועצי מס, שיתוף פעולה בינלאומי של רשויות המיסים בקנדה וישראל, יועצי הגירה, טיסות מוזלות, היכן רוכשים ספרים משומשים בעברית, כמה זמן לוקח לקבל את הדרכון הקנדי המיוחל, שינויים בנושא הזכאות להגר לקנדה, האם אזרח קנדי שחיי תקופה ארוכה בקנדה מחויב להפוך לתושב, האם להשאיר את קרן הפנסיה בישראל ועוד.

הנושאים המרכזיים שעולים לדיון בפורום של תפוז שמיועד לישראלים שעוברים לקנדה הם: ויזות לזכאים, זכויות לתושבים כשעוברים ממחוז למחוז, ויזות לסטודנטים, שאלות למהגרים ותיקים, רכישת בית מיד עם המעבר, איזה תארים אקדמיים תקפים בקנדה, הגירה לעובדים עצמאים, כיצד אפשר לבדוק מראש מהי רשימת הניקוד לצורכי הגירה, העברת כספים בין ישראל וקנדה, המלצות על עורכי דין להגירה, תשלומי פנסיה בישראל למי שגרים בקנדה, יוקר המחייה כאן, זמן הטפול בבקשה להתקבל ללימודים, משפחה בקנדה, פעוטונים בקנדה, שאלות בנוגע לסיכויי ההגירה, אישורי בדיקות רפואיות ואישור משטרה לספונסרשיפ, האם ניתן להחזיק ביותר משתי אזרחויות בקנדה, מה דרוש במעבר לקנדה, האם אפשר לבקש כרטיס פי.אר אם יש כבר אישורי עבודה וכמה זמן ההליך לוקח, מערכת הבריאות בקנדה, ויזת סטודנט, חיי הייטק בקנדה, לימודים בקולג’ או אוניברסיטה בקנדה, ביטוח בריאות לסטודנטים בקנדה, לימודים לתואר שני בקנדה, תרגום מסמכים לאנגלית באישור נוטריון, המרת שקלים ודולרים אמריקנים לדולר קנדי, מורה ללימוד אנגלית לבחינה בהליך ההגירה, כיצד שולחים מטענים לקנדה, מה עדיף קנדה או ארה”ב, מסלול מזורז לאישור עבודה ועוד.

Format ImagePosted on August 16, 2017Author Roni RachmaniCategories עניין בחדשותTags Canada, immigration, Israel, Tapuz, הגירה, ישראל, קנדה, תפוז
טרנד חדש

טרנד חדש

טרנד חדש: גידול משמעותי במספר המהגרים מישראל לקנדה. (צילום: DrRandomFactor)

מספר מבקשי המקלט יוצאי אפריקה שעזבו את ישראל ועברו לקנדה עלה משמעותית מתחילת שנה זו (2017), לעומת שנת 2016. זאת לפי נתוני רשות האוכלוסין וההגירה של ישראל. כך מפרסם עיתון הארץ.

בהתאם לנתוני הרשות בחלק הראשון של שנת 2017 היגרו לקנדה מישראל קרוב לאלף אפריקאים. רובם המוחלט (כתשעים אחוז) הם יוצאי אריתראה והשאר מסודן (כשישה אחוזים) וממדינות נוספות (גם כן כשישה אחוזים). זאת לעומת כתשע מאות יוצאי שתי המדינות שעזבו את ישראל ועברו לקנדה בכל שנת 2016.

המהגרים מישראל לקנדה מקבלים כאן מעמד חוקי במסגרת התוכניות לקליטת פליטים. ממשלת קנדה מעניקה להם תושבות קבע מיד עם נחיתתם באחד משדות התעופה הבינלאומיים המקומיים, כולל זכויות סוציאליות מלאות וכן גם ביטוח בריאות (מדובר ביתרון משמעותי על פני מי שמהגר לארה”ב). לאחר שלוש שנים מלאות של מגורים בקנדה מהגרים אלה יכולים להתחיל בהליך לקבל בקשה לקבלת אזרחות מקומית קבועה.

כיום קנדה היא יעד מספר אחד של מבקשי מקלט שמבקשים להגר מישראל לאחת ממדינות המערב. אחריה במרחק רב נמצאות: הולנד, שוודיה, ארה”ב ונורבגיה. בסך הכל במחצית השנה הראשונה של 2017 כאלף שלוש מאות יוצאי אפריקה עברו מישראל לאחת ממדינות המערב. לעומת זאת יש ירידה במספר יוצאי אפריקה שחוזרים לגור בארצות המוצא שלהם.

קנדה הפכה ליעד מספר אחד למהגרים האפריקאים בשל מדיניותה הנוחה לאפשר להם להגיע לכאן, להיקלט ולקבל עזרה ואף להשתקע במדינה באופן קבוע. בין התנאים לקבלת המהגרים שמציבה ממשלת קנדה כיום: 1. מתברר שהמהגר לא יכול לחזור יותר לארצו 2. המהגר עובר בדיקות רפואיות מלאות 3. המהגר מפקיד עשרים וחמישה אלף שקל ערבות שיבטיחו כי הוא יוכל להתקיים בקנדה בשנה הראשונה (גם אם לא ימצא עבודה). 4. הגוף שמסייע להמהגר להיקלט מחוייב לדאוג לצרכים הבסיסיים שלו בשנה הראשונה.

לעומת קנדה מספר מבקשי המקלט בישראל ירד משמעותית בחמש השנים האחרונות, מאז 2012 – שהיתה שנת שיא במספר המהגרים האפריקאיים שהגיעו לארץ (מספרם נאמד אז בלמעלה מחמישים ושישה אלף איש). כיום חיים בישראל לפי הערכה באופן מורשה כשלושים ושמונה אלף מהגרים אפריקאים. ממשלת ישראל לוחצת בשנים האחרונות על המהגרים אלה לעזוב את המדינה ולחזור לארצם. מי שעוזב מקבל מענק מיוחד מהמדינה בגובה שלושת וחמש מאות דולר. ישראל כידוע מקשיחה את החוקים והתקנות נגד אזרחי היבשת השחורה בשנים האחרונות.

הקלות בוצעו בהסכמי היצוא והיבוא בין ישראל וקנדה

ישראל וקנדה חתמו לאחרונה על הסכם חדש להכרה הדדית בין התוכנית “גורם כלכלי מאושר” שמפעיל המכס בישראל, לבין תוכנית מקבילה שמפעילה רשות המכס הקנדית ונקראת “שותפים בהגנה”. על פי ההסכם החדש גורמים מאושרים ישראלים, מדובר מלמעלה ממאה גופים שעומדים בקריטריונים פיננסיים, בקריטריונים ביטחוניים ובתנאי החוק (בהם יצואנים, יבואנים, סוכני מכס, שמלחים בינלאומיים, נמלים ימיים, מסופים לוגיסטיים ועוד), שיזכו להקלות בהליכי כניסת טובין ושחרור הסחורות שלהם בקנדה. בנוסף מטעניהם יזכו לסיכון נמוך ובידוק דבר שיגרום לחסכון משמעותי הן בזמן והן בכסף. במקביל גורמים מאושרים קנדיים יזכו אף להקלות דומות בדומה לגורמים הישראליים.

יצוין כי זה ההסכם הרביעי שמדינת ישראל חותמת מאז שנת 2011 בתחום הקלות ביצוא וביבוא. לישראל יש כבר הסכמים דומים עם שלוש המדינות הבאות: ארה”ב, דרום קוריאה וטייוואן. מנהל המכס הישראלי נמצא בימים אלה בהליכים מתקדמים לחתום על הסכמים דומים עם מדינות נוספות בהן סין.

Format ImagePosted on July 26, 2017Author Roni RachmaniCategories עניין בחדשותTags Africa, Canada, economics, immigration, Israel, אפריקה, הגירה, ישראל, כלכלי, קנדה
אפקט טראמפ

אפקט טראמפ

אמריקנים מחפשים אופציות הגירה ועבודה בקנדה. (צילום: Makaristos via Wikimedia Commons)

זכייתו של דונלד טראמפ בבחירות לנשיאות בארצות הברית ממשיכה להכות גלים במדינה. אמריקנים רבים המתוסכלים מבחירת טראמפ הנחשב במחינתם למאוד מסוכן, בודקים את האפשרות לעבור לקנדה ולמצוא כאן בית חם.

כפי שכבר פורסם אתר מחלקת ההגירה הקנדית קרס עם פרסום תוצאות בחירות של טראמפ בשמונה בנובמבר. זאת, לאור גידול משמעותי במספר הגולשים האמריקניים שהחלו לחשוב ברצינות על מציאת מקלט בקנדה מהחשש מטראמפ.

אפקט טראמפ משפיע גם בתחום העבודה. לאחרונה נרשם גידול משמעותי ביותר בחיפוש עבודה בקנדה מצד אמריקנים שרוצים לגור כאן לאור זכייתו בבחירות. במקביל נרשם גידול גם כן מצד אמריקנים שמחפשים שידוך עם קנדים, כך שתיפתח בפניהם הדלת להשיג ניירת לעבור ולגור כאן. אפילו בתחום התעופה והתיירות מתברר שיש גידול משמעותי מצד אמריקנים שמחפשים טיסות לקנדה.

יצויין כי קנדיים רבים לא “מאושרים” מבחירתו של טראמפ ומדי כשבוע מתקיימות הפגנות נגדו בסמוך למלונות דירות טראמפ טאור, בערים טורונטו וונקובר. גם הממשלה הקנדית חוששת מטראמפ שחוזר ומצהיר כי הוא רוצה לשנות את הסכם הסחר נפט”א המשותף לארה”ב, קנדה ומקסיקו.

“גדרות מצילות חיים” יותקנו על גשר בורארד למנוע מאזרחים להתאבד

עיריית ונקובר בונה בימים אלה גדרות בצידי גשר בורארד למנוע מאזרחים לקפוץ אל מותם, תוך כדי קפיצה חופשית אל המים העמוקים. עלות הפרוייקט שיימשך מספר חודשים נאמדת בכשלושה וחצי מיליון דולר. זאת, במסגרת עבודות שיקום, שיפוץ הגשר ובניית מסלולי אופניים חדשים. מהנדסי העירייה חשבו תחילה להתקין רשתות בתחתית הגשר שיעצרו את המנסים לקפוץ, או להציב קירות זכוכית בצידי הגשר. אך לבסוף הוחלט שהגדרות ממתכת (משגיעות לגובה 3.6 מטר) הן הפתרון הטוב והיעיל ביותר.

במערכת בריאות הנפש של מחוז בריטיש קולומביה ברכו על החלטה והוסיפו: “הגדרות יצילו חיים. זה ידוע שיש לא מעט נסיונות להתאבד מגשר בורארד”. ואילו המתנגדים לפרוייקט שטוענים כי במקום לבזבז כספים על הקמת הגדרות, עדיף היה להגדיל את תקציב מערכת בריאות הנפש ולעניק שירות טוב יותר לנזקקים, כך שהם לא ינסו להתאבד.

כוכב נוסף לסטארבקס: הרשת תממן טיפול נפשי לעובדיה בקנדה

רשת בתי הקפה סטארבקס בקנדה הולכת משמעותית לקראת העובדים. הנהלת הרשת המקומית תממן לעובדים טיפולים נפשיים בהיקף של עד חמשת אלפים דולר בשנה. מדובר בצעד חסר תקדים בענף רשתות הקפה והמזון ובכלל בקנדה, בארה”ב ובקומות אחרים.

בסטארבקס קנדה מועסקים כתשעה עשר אלף איש וכשבעים וחמישה אחוז מהם שעובדים עשרים שעות לפחות מדי שבוע, זכאים עם בני משפחותיהם לקבל את טיפול הנפשי (ללא צורך שום באישור רופא משפחה), שכולל ביקורים אצל פסיכולוג מורשה. ההחלטה לממן את הטיפולים התקבלה לאור התייעצות עם העובדים. בהנהלת הרשת מודעים לעובדה כי תחום בריאות הנפש משפיע מאוד על רבים בקנדה, כאשר ברובם הם הצעירים. יצויין כי מרבית עובדי סטארבקס צעירים (הגיל הממוצע ברשת עומד על עשרים וארבע) וביקורים אצל פסיכולוג נחשבים ליקרים מאוד במדינה.

מומחה בתחום אומר שלטיפולים נפשיים יש ערך רב. הם מקטינים תביעות רפואיות מצד העובדים, מגדילים משמעותית את שביעות רצונם וכן גם את נאמנותם למקום העבודה. לדבריו מדובר בתרומה חשובה מאוד לעובדים בעיקר בענפי המזון והמסחר הכל כך תחרותיים, ויש לקוות שחברות נוספות ילכו בדרכה של סטארבקס.

גם הנהלת סטארבקס בארה”ב החליטה אחרונה ללכת לקראת העובדים שם. הרשת העלתה את שכר עובדיה (כמאה וחמישים אלף במספר) בלפחות חמישה אחוזים.

Format ImagePosted on November 30, 2016November 30, 2016Author Roni RachmaniCategories עניין בחדשותTags Burrard Bridge, elections, immigration, life-saving fences, mental health, Starbucks, suicide, Trump, בחירות, בריאות הנפש, גדרות מצילות חיים, גשר בורארד, הגירה, התאבד, טראמפ, סטארבקס

Posts pagination

Previous page Page 1 Page 2
Proudly powered by WordPress