אפשר להבין את החרדה שדבורה ליונס חשה מצפייה בחדשות מאז שמונתה לשליחה המיוחדת של קנדה על ידי ג’סטין טרודו, להנצחת זכר השואה ולמאבק באנטישמיות בסתיו האחרון. העלייה המדאיגה בשנאת יהודים בקנדה נדונה בתקשורת באופן קבוע
ברור מהנתונים שאנחנו רואים, בעיקר מאלה המגיעים ממשטרת קנדה, שיש עלייה אדירה באנטישמית במונחים של פשעי שנאה, אומרת ליונס. וזה בלי להזכיר את התקריות האיומות אבל חוקיות נגד יהודים שאנחנו שומעים עליהן לעיתים קרובות. לדעתה של ליונס רמת האנטישמיות בקנדה נמצאת עכשיו בשיא של כל הזמנים וזה חסר תקדים
ארגון בני ברית קנדה פרסם לאחרונה את הדוח השנתי שלו על תקריות אנטישמיות במדינה. לפי הדוח הארגון חלה עלייה דרמטית מאז טבח השבעה באוקטובר. על פי המקרים שדווחו לבני ברית גם באמצעות עבודה עם המשטרה, אשתקד נרשמו קרוב לששת אלפים מעשי אלימות, הטרדה וונדליזם כלפי יהודים. זאת יותר מפי שניים מאשר שנה קודם לכן
בין פשעי השנאה המוזכרים נמנים הצתת מעדנייה בטורונטו, ירי לעבר בית ספר יהודי במונטריאול, ונדליזם בחנות ספרים בטורונטו של רשת אינדיגו שמייסדה הוא יהודי, פגיעה בבתי כנסת ובשכונות ועסקים יהודיים שונים. וכן השחתה של בתים פרטיים בסמלים ובביטויים אנטישמיים
לאחרונה סיסמאות משלהבות במאהלי מחאה שהוקמו באוניברסיטאות ובייחוד בעצרות אנטי־ישראליות בוונקובר ובאוטווה הוסיפו שמן למדורה. ליונס רוצה שחברי הקהילה היהודית ידעו שהיא רואה ושומעת את החששות שלהם לנוכח ההסלמה ברטוריקה האנטישמית ובוונדליזם. ליונס מוסיפה שהיא רואה את הכאב שלהם כשבהפגנות מובילי המחאה קוראים יחי השבעה באוקטובר והקהל מריע
ליונס רואה את הייסורים שחשים יהודים קנדים כשאנשים מתייחסים בביטול או ממעיטים בעובדה שמארגני העצרות מובילים את הקריאות האלה ואחרות, כמו תחזרו לאירופה ולהפוך את האינתיפאדה לגלובלית. על רקע המציאות הזאת היא מבינה שמתנהלות שיחות בבתים ובמשרדים על עתיד הקהילה היהודית בקנדה. זה לא קביל ולא הוגן. קנדה התמודדה כבר עם עלייה בשנאת יהודים לפני הזינוק הנוכחי. יש לשקול בכלל את העלייה העצומה באנטישמיות העולמית לאור זוועות השבעה באוקטובר. עוד הרבה לפני מלחמת ישראל והחמאס הייתה רמה גבוהה של אנטישמיות בקנדה. היא התחילה לעלות בצורה די קבועה לפני כשש שנים ועוד יותר במהלך מגפת הקורונה. היא הייתה במגמת עלייה, שהפכה לנסיקה דרמטית אחרי השבעה באוקטובר. עם התמשכות המלחמה בעזה ועד שיושג פתרון, חושבת ליונס שהסביבה שלנו תמשיך להיות סוערת
זה עלול להיות התרחיש הטוב יותר אם לא יהיה שינוי בתגובת המנהיגים. ליונס מאמינה שאנחנו באמת נתונים במשבר. והיא חוששת שלא מספיק אנשים מבינים את זה, או שאם הם מבינים זאת, הם לא יודעים מה הם יכולים לעשות לגבי זה
ליונס מקווה שהגענו לשיא העגום של האנטישמיות, ושהמצב לא יחמיר עוד יותר, אבל היאי לא יודעת. זה תלוי בעיקר במידה שסה המנהיגים השונים יפעלו בהתאם לאחריות שניצבת לפניהם
ליונס, שאינה יהודייה מכירה בכך שאין פתרון קל, ואומרת שהמצב הנוכחי לא יכול להיפתר ברמת הממשלה בלבד, וגם לא על ידי לשכה של שליח בודד. תחת זאת, לדבריה, האנטישמיות דורשת את טיפולה של ההנהגה בכל הרמות, לכן לשכתה עובדת עם ראשי ערים ברחבי קנדה כדי לעודד אותם לאחד את הקהילות שלהם סביב המטרה
חצי שנה לאחר שניכנסה לתפקידה ליונס מבינה כעת טוב יותר מה צריך לעשות לאחר שדיברה עם איסנפור אנשים על המצב וקראה רבות על הנושא
