הרופאה המומחה החליטה שעלי לעשות בדיקת אם. אר. איי. לאזור הצוואר שלי לאור מוגבלות מסוימת שאני חש בו. בדיקת הסי. טי. שעשיתי בבית החולים סנט פול לא הייתה מספיק טובה מבחינתה, והיא התעקשה על בדיקת אם. אר. איי. שהיא הרבה יותר מקיפה. הרופאה הזכירה לי, בביקור במרפאתה בסוף חודש נובמבר, כי התור לאם. אר. איי. הוא ארוך מאוד, ולכן כדאי שארשם לכל בית החולים שעושים אותה באזור ונקובר. אני סירבתי בכל תוקף ואמרתי לה שאני מוכן לעשות את הבדיקה רק בשני בתי החולים המרכזיים של ונקובר: סנט פול וונקובר ג’נרל – כיוון שלהם יש את ציוד הטוב ביותר
המזכירות הרפואית במרפאה בה עובדת הרופאה רשמה אותי לבדיקה וידעתי שיתכן ואאלץ להמתין חודשים ארוכים ואולי אף יותר מכך לבדיקה המיוחלת. לכן מספר ימים לאחר הפגישה עם הרופאה המומחית התקשרתי למזכירות וביקשתי מהם לרשום אותי גם לתור של ביטולים באחד משני בתי החולים בעיר. מניסיוני לאחר שבע עשרה שנים של מגורים בוונקובר, אני יודע שברוב המקרים זה עובד מצוין. מטופל נאלץ לבטל תור לבדיקה מסוימת או אפילו לניתוח, ואז מי שנמצא בתור הביטולים מקבל התראה קצרה על תאריך פינוי לביצועה. קנדים רבים כאן לא חושבים כלל על האופציה של תור הביטולים והם ממתינים בשקט לתור שלהם, גם אם זה כרוך בחודשים רבים מאוד. אני כבר הבנתי מזמן את הפרינציפ: צריך להיות קצת קריאטיבי ואז אפשר להשיג את מבוקשתך
במקביל להמתנה לבדיקת האם. אר. איי. במערכת הציבורית, החלטתי לנסות ולבדוק מה המצב במכונים הפרטיים שבעיר. מצאתי בסך הכול שני מכונים בלבד שמבצעים בדיקה שכזו, והעלות יקרה מאוד: קרוב לאלף דולר. החלטתי לשמור את האופציה היקרה הזאת למקרה שאאלץ להמתין חודשים ארוכים לבדיקה באמצעות המערכת הציבורית. ולשמחתי זה לא קרה. ביום שני בשבוע שעבר (שחל בשבוע האחרון של דצמבר) קיבלתי פתאום טלפון ממספר לא מזוהה. תחילה חשבתי שמדובר בעוד שיחה של נוכלים שמנסים באמצעות תרגילים שונים לגנוב כסף. אך לא כך הוא. על הקו הייתה אחת העובדות במזכירות הרפואית של בית החולים סנט פול, שאמרה לי כי התפנה תור לבדיקת האם. אר. איי למחרת – יום שלישי בשעה שתיים לפנות בוקר. כמובן קפצתי על המציאה והסכמתי מייד. העובדת הסבירה לי כי בשעות שכאלה בית החולים סגור ואפשר להגיע למכון לבדיקת האם. אר. איי. רק דרך חדר המיון. כיוון שהבדיקה בשעות מאוד מאוחרות בלילה היא שאלה אותי היכן אני גר? ואז עניתי לה בפשטות: במרחק חמש דקות הליכה בלבד מבית החולים
ביום שני בלילה בשעה אחת וחמישים אחרי חצות צעדתי בקור המקפיא של ונקובר אל סנט פול. הגעתי כעבור חמש דקות לחדר המיון, ומשם הופניתי אל המכון לבדיקת האם. אר. איי. הלכתי במסדרונות הריקים והכמעט חשוכים של בית החולים עד שמצאתי את דלת המכון. המזכירה הרפואית קיבלה אותי בסבר פנים יפות וביקשה ממני לשבת ולמלא מספר טפסים פשוטים. במקביל היא בדקה את פרטי האישיים. המזכירה הסבירה לי שהבדיקה לוקחת כחצי שעה ובתוך כשבוע הרופאה המומחית ורופאת המשפחה שלי יקבלו את תוצאותיה. המתנתי כעשר דקות ואז הופיע טכנאי נחמד בשם פול שהזמין אותי לחדר הבדיקה. קודם לכן נאלצתי להחליף את בגדי בבגדים של בית החולים. הבדיקה נמשכה כחצי שעה ואז יצאתי לחופשי