הדיון הצעת החוק של הסכם יישום הסחר החופשי בין קנדה ישראל נמשך בימים אלה. בפועל מדובר בתיקון לחוק “סי-שמונים וחמש”.
לינדה פרום (מהמפלגה השמרנית) אמרה את הדברים הבאים בדיון בהצעת החוק: אני תומכת מאוד בחקיקה זו, שלדעתי מייצגת את קונצנזוס כללי בקנדה בשני נושאים: הראשון – חוק “סי-שמונים וחמש” מייצג את הערך של הסכמי סחר חופשי בקידום השגשוג של קנדה. השני – החקיקה הזאת מדגישה את חשיבות היחסים הבילטראליים הרחבים יותר של קנדה עם מדינת ישראל. על הצד המסחרי, קנדה חתמה על הסכם סחר חופשי עם ישראל לפני כעשרים שנה. מאז סחר הסחורות בין קנדה לישראל גדל פי שלושה. לפני כשנתיים הערך הכולל שלו הגיע למיליארד ושבע מאות מיליון דולר. עיקר היצוא והיבוא של קנדה לישראל נמצא במגזרים הבאים: מכונות תעשייתיות, מטוסים וחלקים, מוצרי פרמצבטיקה, ציוד חשמלי ואלקטרוני, אבנים יקרות, מכשירים מדעיים ומדויקים. מרבית היצוא הסחורות ומהיבוא הם בענפי הטכנולוגיה העילית. ואכן, קשרי המסחר של קנדה עם ישראל אופייניים ליחסים הקיימים בין שתי המדינות המתועשות והמתקדמות מבחינה טכנולוגית.
מספר מחוזות בקנדה זיהו את ההזדמנויות הטכנולוגיות הקיימות ביחסי המסחר שלנו עם ישראל. אין זה מפתיע כי נובה סקוטיה, ססקצ ‘ואן, אונטריו וקוויבק חתמו על הסכמי מדע, טכנולוגיה וחדשנות דו-צדדיים עם ישראל.
המשק הישראלי מעניק לקנדה שוק חשוב במזרח התיכון. סך היצוא הקנדי לישראל עמד על כארבע מאות מיליון דולר בשנה, בין השנים 2015 ל-2017. במקביל יבוא של כמיליארד ושלוש מאות מיליון לקנדה מקורו בישראל.
המשק הישראלי חזק וממשיך להתרחב, עם צמיחה של שלושה וחצי אחוזים אשתקד. לכן טבעי כי קנדה תבקש להפיק תועלת נוספת ממסחר זה. לפני כחמש שנם יזמה הממשלה הקונסרבטיבית לשעבר דיונים עם ישראל, להרחיב את הסכם הסחר הדו-צדדי שלנו. מו”מ זה הושלם בחודש יולי לשנה לאחר מכן, עם עדכון ארבעה פרקים בהסכם המקורי ובהרחבת הסכם הסחר החופשי, כך שיכללו שבעה פרקים חדשים. מדובר פרקים בנושאי מסחר אלקטרוני, קניין רוחני, אמצעים סניטריים ופיטו-סניטריים, חסמים טכניים סחר, סחר וסביבה, מסחר ועבודה, וכן סיוע במסחר. לאחר שהחוק החדש יהיה בתוקף מלא, קרוב למאה אחוז מהחקלאות הקנדית, החקלאות, הייצוא והדגים מישראל, ייהנו מטיפול תעריפי מועדף. זהו שיפור של תשעים אחוז לעומת המצב היום. יהיו גם הזדמנויות חדשות עבור חברות קנדיות בתחומי התעופה והחלל, טכנולוגיות החיים ומדעי החיים, וכן מגזרי האנרגיה. תחום התעופה והחלל, בפרט, מייצג שוק פוטנציאלי משמעותי עבור חברות קנדיות. קיימות הזדמנויות לחברות קנדיות באווירונאוטיקה, במערכות תקשורת, בכלי טיס בלתי מאוישים ובמערכות אחרות.
בכל הנוגע לטכנולוגיה נקייה ולאנרגיה בת קיימא, יש גם הזדמנויות משמעותיות. מגזרים אלה לצד ניהול מים יעיל, הם סדרי עדיפויות מרכזיים עבור ישראל ועבור התעשייה הישראלית. בניגוד לקנדה, לישראל אין משאבי מים ואנרגיה משמעותיים. חברות קנדיות הפועלות בתחום הטכנולוגיה הסולארית, אחסון אנרגיה, דלקים ביולוגיים, טכנולוגיות חיטוי מים, גילוי דליפות ושימוש חוזר בשפכים, מעניקות כיום הזדמנויות משופרות בשוק הישראלי.
עם זאת יש יותר הזדמנויות ביחס לחינוך ולמחקר. מוסדות חינוך על-תיכוניים קנדיים וישראלים נהנים באופן משמעותי משיתוף פעולה בין-לאומי, המבוסס על הסכמי מוסד-מוסד. וכן על תוכניות חילופי סגל וסטודנטים. לפני כשנתיים למדו בקנדה כשבעה מאות סטודנטים מישראל. ובמקביל קנדה קידמה בברכה יותר משבעים ושמונה אלף מבקרים מישראל באותה שנה. בכיוון ההפוך, כמעט כמאה אלף קנדים ביקרו בישראל לפני כשלוש שנים.