רוג’ה אומידבקאש, שניספתה באסון המטוס באיראן
רוג’ה אומידבקאש (בת עשרים ושלוש) היא אחת ממאה שבעים ושישה הנוסעים, בהם חמישים ושבעה מקנדה, שנספו בהתרסקות המטוס הנוסעים של חברת התעופה הבינלאומית האוקראינית, שלוש דקות לאחר שהמריא משדה התעופה בטהרן בדרכו לקייב, לפני יותר משבועיים. זאת על ידי מערכת ההגנה האווירית של משמרות המהפכה האיראניים. לממשלה האיראנית לקח מספר ימים להודות באחריות למעשה שטיל צבאי הוריד את המטוס האזרחי – דבר שהביא להפגנות של אלפים בטהרן ובערים אחרות נגד ראשי המשטר ובראשם המנהיג העליון, עלי חמינאי.
אומידבקאש הגיעה מטהרן ללמוד בקנדה בחודש ספטמבר האחרון. היא החליטה ללמוד מסחר אלקטרוני בבית הספר לכלכלה ועסקים ‘גוסטבסון’ של אוניברסיטת ויקטוריה (עיר הבירה של מחוז בריטיש קולומביה). כיוון שכמו סטודנטים זרים אחרים התגעגעה הביתה, לפני מספר שבועות היא ניצלה את חופשת הסימסטר (לקראת חג המולד), וטסה למספר שבועות לטהרן לשהות עם בני משפחתה. לאחר מכן אומידבקאש עזבה את איראן במטוס שכאמור התרסק, ולחברתה הטובה מובינה רפיפור (בת שמונה עשרה) יש רק זכרונות טובים ממנה.
“רוג’ה הגיעה לכאן ללא משפחה וחברים וגרה עימנו באותו חדר במגורי אוניברסיטת ויקטוריה. אנחנו היינו בעצם המשפחה שלה או יותר נכון להגיד האחיות הטובות שלה” אומרת לידיעות אחרונות רפיפור שלומדת ביולוגיה. החברה הצעירה השנייה של רוג’ה היא נאסים הדדי (אף היא בת שמונה עשרה) שלומדת בפקולטה למדע.
אומידבקאש ורפיפור הגיעו מטהרן ישירות לוויקטוריה אך לא הכירו אחת את השנייה. הן שנפגשו במקרה אצל אותו משרד עורכי דין לענייני הגירה, שעזר להן להשיג את אשרת הלימודים בקנדה. בקמפוס של אוניברסיטת ויקטוריה הן הכירו את הדדי שגם היא ילידת טהרן, אך גרה קודם לכן למשך שנתיים בטורונטו.
מה היו התוכניות לעתיד של אומידבקאש?
“לצעירים כמונו קשה לחשוב בשלב זה על התוכניות שלנו לעתיד אך הבנתי מרוג’ה שהיא רוצה עם סיום הלימודים לחזור לטהרן ולהצטרף לעסק של אביה שעוסק ביבוא ויצוא. נדמה לי שיש לו גם משרדים בדובאי”.
איזה טיפוס היא הייתה?
קודם כל אני חייבת לציין שכולם אהבו את רוג’ה. היא יצרה לה כבר חברים חדשים כאן ובמקביל לחברים הרבים שהיו לה באיראן, עימם היא שמרה על קשר מאז ימי בית הספר היסודי. היא באמת הייתה חברה טובה. כמובן שהיא הייתה גם בקשרים עמוקים וחמים עם בני משפחתה. רוג’ה הייתה חכמה, קולית ומאוד נחמדה וכן עזרה לכולם בעת הצורך. תמיד חיממה את הלב של כולנו. אני יכולה להוסיף שאם היו עוד אנשים בעולם כמו רוג’ה העולם היה מקום טוב יותר לחיות בו”.
מיד עם הפרסום הידיעה על הפלת המטוס לאחר שקיבלה את החדשות הרעות שגם רוג’ה אומידבקאש חברתה נהרגה, התקשרה רפיפור למשפחתה בטהרן והם אלה שיצרו קשר עם משפחתה של רוג’ה. לרפיפור עוד לא יצא לדבר עם ההורים של רוג’ה, מריאם ואומיד אומידבקאש, אך היא יודעת מהוריה שהם ממש בשוק ומאוד קשה להם להתמודד עם האסון הכבד. לרוג’ה יש אחות צעירה בשם רוז’ינה (בת תשע). לדברי רפיפור זה מאוד מאוד קשה להסביר לה שאחותה הגדולה והאהובה לא תחזור עוד לעולם.
כיצד את מתמודדת עם מותה של חברתך הטובה?
“אני משתדלת להיזכר בזכרונות הטובים שהיו לי והיו לנו עם רוג’ה. אני חושבת כל הזמן מה היה קורה אם היא הייתה כאן עימי בוויקטוריה.